אני הכי אוהבת את פסח. קודם כל בגלל החרוסת – מרשם של סבתא חנה עם הרבה סיפורים שקשורים אליו. אצלנו מכינים חרוסת בקערה גדולה ונהנים ממנה כל החג. חוץ מזה, אני אוהבת קיץ ובפסח בדיוק מרגישים את האביב והפרחים, היום מתארך ואם מספיק חם – אפשר ללכת לים ואין יותר קיץ מזה.

כמנהלת משק בית שאוהבת סדר – זה בדיוק החג שלי. אני עושה רשימה של דברים בבית שצריך לתקן, לתרום או לזרוק (למחזור כמובן) ולקנות חדש. זה כולל בגדים לילדים שגדלו, חפצים שכבר שנה לא הוצאנו אותם מהארון, ניירת שהצטברה וכל מה שתופס מקום מיותר בעיני (יש לי סיכום עם בעלי שאני לא מחליטה על דברים שלו מבלי שניתנה לו זכות הוטו, אך בכל השאר אני פועלת עצמאית).

מטבע הדברים, פסח קשור להרבה הוצאות – הצטיידות במזון כשר, בחומרי ניקוי, הכנות לארוחת החג והמתנות הנלוות בד"כ לאירוע. גם החופש הארוך של הילדים הוא הוצאה – צריך לשמור עליהם, לשעשע אותם. זו הזדמנות לחופשה משפחתית בארץ או בחו"ל. אני לא היחידה שחושבת על שיפוץ ותנסו להזמין סייד או אינסטלאטור בלי התראה מוקדמת של חודש – כולם תפוסים ועסוקים (אני כבר שבועיים קובעת עם הרפד כל יום מחדש – אין לו זמן בשביל התיקון הקטן שאני צריכה) וגם זו הוצאה.

מבחינה מימונית יש כאן מקרה קלאסי של הלוואה – הוצאה גדולה שנפרסת על פני מספר תשלומים כדי שאפשר יהיה לעכל אותה. אז הנה כמה כללים להלוואה:

1. סוף מעשה במחשבה תחילה: אני ממליצה לרשום בצורה מסודרת את כל ההוצאות הצפויות מראש. להכין דף תקציב ולכלול  בו  את הקניות, החופשה, הקייטנה לילדים וכל מה שקשור. אם נבהלתם מהסכום הסופי – זה הזמן לסדר עדיפויות. כשעושים רשימה מראש ולא "שולפים מהמותן",יש יותר בקרה וגם יש אפשרות לתקן מבעוד מועד.

2. בוחנים את  ההכנסה הפנויה: הכנסה פנויה היא הסכום שנשאר כל חודש אחרי שמפחיתים את כל ההוצאות מההכנסות. אם לא נשארת הכנסה פנויה – אין מקום לקחת התחייבות כספית חדשה וכדאי לבדוק את מבנה ההוצאות מחדש. אם יש בהוצאות מרכיב גדול של חסכון, אפשר לשקול להקטין אותו, אפילו זמנית, כדי שיתפנה כסף לרכישות חדשות. אם יש בהוצאות מרכיב גדול של הלוואות וריביות (למעלה משליש מההכנסות), כדאי לשקול לפרוס הכול מחדש לתקופה ארוכה יותר, כדי שההחזרים החודשיים יהיו קטנים יותר. בקיצור – ההכנסה הפנויה תכתיב כמה החזר חודשי יהיה להלוואה שתיקחו. שימו לב לא לשכוח את מרכיב הריבית בחישובים. באתר לאומי יש מחשבון הלוואות פשוט לתפעול. תיעזרו בו.

3. לוקחים הלוואה מותאמת: לעיתים יש מרכיבי שכר חד פעמיים, המתקבלים אחת לשנה בנקודות זמן מסויימות. אם יש כסף שאמור להגיע ממקור אחר, סכום חד פעמי בעיקר, אפשר לבקש הלוואה, שבמסגרתה לא משלמים את הקרן אלא רק ריבית והקרן תכוסה אחרי כמה חודשים מאותו סכום שאמור להתקבל (קרן השתלמות, פיצוי בגין תאונה חס וחלילה, או בונוס על עבודה מצוינת) וקוראים לזה הלוואת בלון, או הלוואת בוליט.

ללקוחותיי אני ממליצה לבחון מוצר אשראי הנקרא בלאומי "הלוואה בקליק" – באינטרנט ובעמדות המידע מתפרסמת לכל לקוח הצעה אישית, מותאמת למאפייניו.

עוד אמצעי למימון הוא פריסת תשלומים בכרטיס אשראי או הלוואה מחברת כרטיסי האשראי. אני מפנה אתכם לטור הקודם שלי בנושא תשלומים ובעיקר לתגובות שהיו בעקבותיו. יש מי שחושבים שפריסה בכרטיס אשראי היא שורש כל רע. אני חושבת שמי שיודע לעשות חשבון נכון של הכנסות והוצאות – זה לא משנה באיזה אמצעי מימון הוא משתמש וכרטיס אשראי יכול להיות פתרון טוב (אך לא תמיד הכי זול).

ובעניין החרוסת, למי שמתעניין הנה המתכון של סבתא חנה:

3 תפוחי עץ אדומים, מקולפים ומגורדים על פומפיה הכי דקה, עם הנוזלים שלהם.

3 תפוחי עץ ירוקים, כנ"ל.

יין קידוש מתוק.

אגוזי מלך טחונים. צריך כ- 1 ק"ג, אבל לפי מידת הרטיבות של התערובת אפשר להוסיף.

זנגביל.

קינמון.

ציפורן.

מתחילים עם התפוחים. בקערה גדולה בוחשים את התפוחים עם האגוזים עד שמתקבלת תערובת מוצקה. מוסיפים יין ותבלינים ומחכים קצת – 15 דק' בערך, עד שהנוזלים יספגו והטעמים יתקבעו. בוחשים שוב ומוסיפים יין או אגוזים לפי מידת הצורך – התערובת צריכה להיות מוצקה אבל לא יותר מדיי, כדי שניתן יהיה למרוח אותה על מצה.

הגשה: מסדרים שכבה אחידה בצלחת עגולה (כמו חומוס, אבל בלי השקע לטחינה), מפזרים למעלה קינמון (כמו שמפזרים אבקת סוכר על עוגה) ומציירים מראש קווי שתי וערב – כל קוביה זו הכמות למריחה על המצה. לשמור בקרור עד 7 ימים (אצלנו זה נגמר קודם).

חג שמח וכשר לכולכם,

רונה.