התייצבות בהיקף מכירת הדירות ומלאי הדירות שנותר למכירה

ברביע הראשון של השנה נרשמה התייצבות בהיקף מכירת הדירות החדשות ביחס לרביע האחרון של השנה שחלפה. עם זאת, רמה זו של מכירת דירות, גבוהה מהרמה שהייתה בשנים 2003-2008. באשר למלאי הדירות החדשות שנותר למכירה, הרי שהוא התייצב ברמה הגבוהה במקצת מ-9,000, כפי שניתן לראות בגרף. משמעות הנתונים הללו היא שמספר חודשי ההיצע (היחס בין מספר הדירות שנותרו למכירה למספר הדירות שנמכרו באותו חודש) מצוי כיום סביב 7, נתון המשקף עדיין לחץ לעליות מחירים.

ברקע הדברים ישנם גם גורמים המשפיעים באופן חיובי על הביקוש לדיור, כמו הריבית הנמוכה במשק והשיפור בפעילות הכלכלית תוך ירידת שיעור האבטלה. גורם בולט המשפיע על היצע הדירות נוגע לנושא הקרקעות: בסקר החברות של בנק ישראל, נשאלו לראשונה חברות הבניה עד כמה חמורה מגבלת הקרקעות. מתשובותיהן ניתן ללמוד כי מגבלה זו היא החמורה ביותר מבין מגבלות ההיצע וכי הביאה לעליה במחירי הקרקעות. מכל האמור לעיל, ניתן ללמוד כי עליית המחירים היא תוצאה של שילוב בין השפעות הן של הביקוש והן של ההיצע בשוק הדיור. לכן, כדי למתן את עליות המחירים  הגבוהות (יותר מ-20% בשנה האחרונה, על פי נתוני הלמ"ס) נדרשת פעילות משולבת של אמצעי מדיניות שונים.

הגירעון בתקציב המדינה בשליש הראשון של השנה: 4.1 מיליארד ש"ח

בחודש אפריל הסתכם הגירעון בתקציב המדינה בכמיליארד ₪ כאשר בשליש הראשון של השנה הסתכם הגירעון בכ-4.1 מיליארד ₪. חודש אפריל התאפיין בהיקף הכנסות, אשר בניכוי תיקוני חקיקה והתאמות, נשאר דומה לזה שהיה בחודש אפריל אשתקד. עם זאת, באפריל אשתקד כללו ההכנסות גביה חריגה בהיקף של כ-1.5 מיליארד ₪, אשר בנטרולה נרשם השנה גידול בהכנסות ממיסים. בסך הכל, גבתה רשות המיסים בחודשים ינואר-אפריל כ-1.7 מיליארד ₪ יותר מאשר היעד שנקבע לתקציב שנת 2010. זוהי תוצאה של הצמיחה המהירה במשק יחסית לזו שעל פיה נקבע התקציב.

יתר על כן, האוצר מציין כי החל בחודש פברואר נרשם גידול בהחזרי מע"מ, האופייני לתקופת השקעות וצמיחה במשק. למרות האמור לעיל, האוצר מסייג את הדברים באומרו כי בחודשים האחרונים נרשמה התייצבות יחסית של מגמת ההכנסות.  על רקע זה, נדרשת זהירות והמתנה לנתונים נוספים כדי להעריך את מידת השיפור הצפויה בגירעון התקציבי השנה. כזכור, בשנת 2009 הסתכם הגירעון בכ-5.15% תוצר ואילו לשנת 2010 נקבע יעד של כ-5.5% תוצר. הערכתנו הנוכחית עודנה כי השנה צפוי הגירעון להסתכם ב-4% תוצר, בקירוב.

דוח האינפלציה לרביע הראשון של השנה

בנק ישראל פרסם ב-3 במאי את דוח האינפלציה לרביע הראשון של השנה. במסגרת הדוח הציג בנק ישראל את הערכותיו באשר להתפתחות האינפלציה ומאזן סיכוניה. להלן שתי נקודות חשובות אשר הופיעו בדו"ח ומתייחסות לנושא זה:

1. בנק ישראל מעריך כי האינפלציה בשנה הקרובה צפויה להיות בשיעור של כ-2.2%, שיעור הנמוך מזה אותו מעריכים השווקים. להערכת הבנק המרכזי האינפלציה תיכנס לתחום היעד כבר באמצע שנת 2010 ותרד לגבול התחתון במהלך השנה. במקביל, צופה בנק ישראל, כי הריבית תמשיך ותעלה במהלך השנה, כאשר על פי "עקומת המניפה" שפרסם, ההסתברות הגבוהה ביותר היא שהריבית תעמוד בסוף השנה על כ-2.5% עד 3% ובסוף 2011 על כ-4.5% עד 5%, בקירוב.
2. מאזן הסיכונים ביחס לתחזיות אשר הוצגו על ידי בנק ישראל –מאוזן (הסתברות דומה לטעות כלפי מעלה ומטה). התחזיות של הבנק המרכזי מבוססות על מספר הנחות, בהן ששע"ח האפקטיבי יישאר קרוב לרמתו הנוכחית ומזה נגזר שע"ח של השקל מול הדולר סביב 3.7 ₪ וכי ריביות הבנקים המרכזיים בעולם כמעט לא יעלו במהלך השנה.

כאשר מנתחים את הערכות בנק ישראל אשר הוצגו לעיל, ניתן ללמוד כי הבנק המרכזי צופה אינפלציה נמוכה למדי המאפשרת שמירה על מהלך הדרגתי של העלאת הריבית כפי שאכן נעשה בחודשים האחרונים. יש לזכור כי המשמעות של העלאת ריבית בישראל לעומת שמירה על ריבית כמעט ללא שינוי בעולם, היא הגדלה של פער הריביות בין ישראל לשאר המדינות. במידה ופער זה יחזק כוחות לייסוף השקל, הדבר עשוי להצריך את הבנק המרכזי להמשיך ולהתערב בשוק המט"ח.

דברי הנגיד בכנס באוסטרליה בהקשר לשער החליפין

בהקשר לאמור בפסקה הקודמת, מן הראוי לציין את דבריו של נגיד בנק ישראל בכנס לציון 50 שנה לבנק המרכזי של אוסטרליה (ב-6 בפברואר, 2010). במסגרת נאומו שם, התייחס הנגיד ל"בעיית שע"ח במשקים קטנים ופתוחים". הנגיד עשה הבחנה בין התערבות של הבנק המרכזי בשוק המט"ח במקרה של פיחות (שם הבנק המרכזי לא יוכל להתערב לעד, משום שהיקף היתרות שיוכל למכור לשוק – מוגבל), לבין התערבות במקרה של ייסוף. במקרה השני, תתכן התערבות, כל עוד ניתן לעקר את השפעת ההרחבה המוניטרית הנגזרת מכך על האינפלציה. בהקשר זה, על המדינה להחליט עד כמה היא מוכנה להגדיל את יתרות המט"ח, עם כל המשמעויות הנגזרות מכך. מה יקרה אם המדינה תחליט להפסיק להתערב?אז היא תאלץ לשקול פיקוח על תנועות ההון פנימה, נושא לגביו הביעה לאחרונה קרן המטבע הבינלאומית דעה חיובית יותר מבעבר. הנגיד מסיים ואומר בנושא הפיקוח כי "על קובעי המדיניות לעשות כל מאמץ כדי להימנע מלהשתמש בו-אך לבנקאים מרכזיים אף פעם לא כדאי להגיד אף פעם".