ברביע הראשון של השנה נמשכה הירידה בשיעור האבטלה

ברביע הראשון של השנה הסתכם שיעור האבטלה במשק בכ-7.2%. זהו המשכה של מגמת הירידה הרצופה מאז המחצית השנייה של שנת 2009. יחד עם זאת, כאשר בוחנים את מקורות הירידה בשיעור האבטלה, ניתן ללמוד כי מספר המועסקים במשק גדל ברביע הראשון רק בכ-5,800 לאחר התרחבות משמעותית הרבה יותר בשני הרביעים הקודמים. לפיכך, ההסבר לצמצום במספר המובטלים ולירידה בשיעור הבלתי מועסקים, הוא שיעור ההשתתפות הפוחת בכוח העבודה האזרחי אשר הצטמצם והגיע לרמה של כ-56.3%, השיעור הנמוך ביותר מאז שלהי שנת 2007 (ראה/י גרף).

נתונים אלה אינם עולים בקנה אחד עם המשכה של הצמיחה המהירה ברביעים האחרונים, בפרט של הסקטור העסקי. זאת, משום שניתן לצפות בתקופה של התאוששות במצב המשק, דווקא למידה רבה יותר של אופטימיות מצד העובדים ולגידול ברצון להיקלט בשוק העבודה ולפיכך לגידול בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה. במבט קדימה, אנו צופים המשך של ירידה מתונה בלבד בשיעור האבטלה, תוך התייצבות ברמה של 7%, בקירוב, בממוצע, בשנת 2010.

נמשכת מגמת הצמצום במלאי הדירות החדשות

בחודש אפריל נמשכה המגמה של החודשים האחרונים, לפיה מכירת הדירות החדשות גדלה ואילו מלאי הדירות החדשות שנותר למכירה ממשיך במגמה ארוכת טווח של צמצום. כך, מספר חודשי ההיצע, שהוא היחס בין מספר הדירות שנותרו למכירה ביחס להיקף המכירות במהלך החודש, הגיע באפריל ל-7.2 חודשי היצע, אחת הרמות הנמוכות בהן היינו בשנה האחרונה. כפי שניתן לראות בגרף, מלאי הדירות שנותרו למכירה היה יציב יחסית, עד לפני כשלוש שנים, תקופה בה החלה מגמת צמצום הנמשכת עד היום. לעומת זאת, העלייה המשמעותית במכירת הדירות החלה בשלהי שנת 2008.

כפי שטען בנק ישראל לאחרונה, חלק מההסבר לעליות החדות במחירי הדירות בשנה שחלפה, היה עקב הורדת הריבית החדה. המדיניות המוניטרית המרחיבה, נועדה בתקופת המשבר, בין השאר, לעודד את הפעילות הכלכלית במשק, לתמוך, במידת האפשר, בשע"ח ולהוזיל את עליות המימון של הסקטור העסקי. עם זאת, הורדת הריבית פעלה גם לגידול בביקוש למשכנתאות ולעליה בביקוש לדיור, בחלקו לצורכי השקעה ומבלי שפעילות ענף הבניה צמחה בעקבות כך (תוצר ענף הדיור הצטמצם בשנת 2009 בכאחוז, שיעור גבוה מצמצום התוצר העסקי הכולל). לו היה צד ההיצע (שהוא המלאי הבלתי מכור המושפע היקף הבניה ומהיקף המכירות) מתרחב אף הוא בשנתיים האחרונות, ייתכן שקצב עליית המחירים היה מואט באופן משמעותי, אך כפי שהראינו בגרף, מגמת הצמצום בהיצע החלה עוד כשנה בטרם הגיע שיאו של המשבר ופעולת בנק ישראל בעקבותיו.

התחלות הבנייה גדלו ברביע הראשון של השנה

היקף התחלות הבניה ברביע הראשון של השנה הסתכם בקצב שנתי של כ-35 אלף דירות. זאת לעומת קצב התחלות שנתי של כ-30-32 אלף דירות בשנים 2004-2008 ושל כ-34 אלף דירות בשנת 2009.

נתונים אלה מלמדים כי קיימת מגמה של עליה בהתחלות הבניה, אך על פי אומדני משרד השיכון והבינוי, תוספת משקי הבית בישראל הינה כ-39 אלף בשנה ולכן גם בהתרחבות זו של ההיצע, אין כדי לענות על התרחבות הביקוש לדיור הנובע מגידול האוכלוסייה. אחד הביטויים לכך, כפי שניתן היה לראות בפסקה קודמת, הוא המשך מגמת הצמצום במלאי הבלתי מכור של דירות חדשות בבניה הפרטית. על רקע זה, הגדלת היצע הקרקע הזמין לבנייה, דרך שיווק קרקעות על ידי המדינה, עשויה להוות גורם משמעותי אשר יפעל לצמצום עודפי הביקוש ולהתמתנות עליית המחירים, גם אם לא בטווח הקצר. זאת, לצד גורמים המשפיעים על הביקוש לדיור, ביניהם פעילותו של בנק ישראל, באמצעות כלים שונים העומדים לרשותו.