התחלות הבנייה הגיעו ברביע השני לקצב שנתי של כ-40 אלף דירות

ברביע השני של השנה נרשם גידול במספר התחלות הבנייה בהשוואה לרביעים קודמים והיקפן נאמד בכ-39.6 אלף דירות, במונחים שנתיים. רמה זו היא הגבוהה ביותר בשנים האחרונות וכפי שניתן לראות בגרף, משקפת מגמה של עלייה מתונה מאז ראשית שנת 2009. כפי שכתבנו בסקירתנו בשבוע שעבר, נתוני המכירות של דירות חדשות והמלאי שנותר למכירה מלמדים עדיין על עודפי ביקוש. לכן, המגמה החיובית של גידול בהיצע עליה מדווחת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כפי הנראה, עדיין אינה מספיקה לשינוי במגמת המחירים בטווח הקרוב.

חיזוק לכך ניתן ללמוד מסקירת משרד הבינוי והשיכון לחודש יולי, לפיה הביקוש השנתי לדיור עומד כיום על כ-50,000 דירות כאשר כ-40,000 הם תוצאה של תוספת במספר משקי הבית וכ-10,000 דירות שנרכשות על ידי משקיעים שלא להשכרה (בעיקר מחו"ל), רכישת דירות נופש וכן מלאי חיכוכי הדרוש לקיום שוק משוכלל.  עם זאת, במבט לטווח רחוק יותר, המשך מגמת העלייה בהתחלות הבנייה, במקביל לצעדי צמצום מוניטרי הנעשים באופן הדרגתי, עשויים להביא בסופו של דבר לבלימת עליית מחירי הדירות ויתכן שאף לירידה בהם.

השקעות זרים בנדל"ן הסתכמו בכמיליארד דולר בשנה האחרונה

משמעות הניתוח של משרד הבינוי והשיכון יחד עם נתוני הלמ"ס על התחלות הבניה היא שגם הקצב הנוכחי (ברביע השני) של התחלות הבניה, קרוב ל-40,000 דירות במונחים שנתיים, אינו כיום מספיק דיו כדי למנוע את המשך עליית מחירי הדירות. בהמשך לאמור לעיל, המשכה של מגמת הגידול בהיצע עשויה לפעול להאטה בקצב עלייתם ובמקרה זה, האמצעים השונים בהם נוקט בנק ישראל כדי לפעול לצמצום הביקוש לדיור, עשויים להיות אפקטיביים עוד יותר.

בהקשר זה נציין שחלק מן הביקוש לדיור, מקורו ברכישת דירות על ידי משקיעים זרים. נתוני בנק ישראל (עד הרביע הראשון של 2010) אמנם כוללים את כלל ההשקעות במקרקעין, דהיינו לא רק בדירות למגורים, אך להערכתנו ניתן לקבל מנתונים אלה אינדיקציה טובה על המגמה בקרב משקיעים אלה. כפי שניתן לראות בגרף, לאחר שיא של השקעות בשנת 2007 (קצב שנתי של כ-1.6 מיליארד דולר) נרשם צמצום של קרוב למחצית בעת המשבר הפיננסי ומאז נרשמה התאוששות לקצב שנתי של כמיליארד דולר. לפיכך, ניתן לומר כי קיים "עוגן" של ביקוש מצד ההשקעות של זרים בנדל"ן בישראל, שגם אם היקפו אינו מהותי ברמת המשק כולו, הרי שייתכן שבאזורים מסוימים בארץ השפעת רכישות הנדל"ן על ידם היא משמעותית.

שיעור האבטלה ירד בשיעור חד ברביע השני

שיעור האבטלה במשק הישראלי הסתכם ברביע השני של השנה בכ-6.2% (נתונים מנוכי עונתיות), ירידה מכ-7.0% ברביע הראשון של 2010. הירידה בשיעור האבטלה התרחשה למרות המשך מגמת הגידול בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה אשר הגיע ברביע השני לשיעור שיא של כ-56.9%. לפיכך, התרחבות התעסוקה היא אשר הביאה לירידה בשיעור הבלתי מועסקים: כך, נרשם ברביע השני גידול של כ-57 אלף במספר המועסקים, אשר חלקו המכריע היה במסגרת הסקטור העסקי.

עם זאת, ראוי לציון כי הגידול בתעסוקה היה במשרות חלקיות ולא מלאות. עוד עולה מהנתונים כי שיעור האבטלה ירד באופן חד בעיקר בקרב נשים (לכ-5.9% לעומת כ-6.5% בקרב הגברים). במבט ארוך טווח (ראה/י גרף), הרביע השני של השנה מצביע על שיפור ניכר בשוק העבודה, יחד עם צמיחה מהירה של המשק, כאשר אנו קרובים לרמת השפל של שיעור הבלתי מועסקים אשר נקבעה לפני כשנתיים.

כאן עולה השאלה האם אנו קרובים למצב של תעסוקה מלאה? עיון בדוח בנק ישראל לשנת 2009, אשר פורסם באפריל השנה, מלמד כי הבנק המרכזי הצביע על כך ששוק העבודה נקלע למשבר הכלכלי בשנת 2008 כאשר הוא במצב של תעסוקה מלאה: שיעור השתתפות בכוח העבודה של כ-56.5%, הרמה הגבוהה בתולדות המדינה ושיעור אבטלה של כ-6.1%, הנמוך מזה שני עשורים. על כן, ובהתאם לנתוני התקופה הנוכחית (שיעור השתתפות גבוה יותר ושיעור אבטלה דומה) נראה כי ייתכן וכיום אנו קרובים להגדרה זו, על כל המשתמע ממנה.