ריבית בנק ישראל עלתה ל-1.75%

בנק ישראל הודיע ב-26 ליולי כי הריבית לחודש אוגוסט תועלה ב-0.25 נקודת האחוז ל-1.75%. במסגרת תנאי הרקע אשר צוינו על ידי הבנק המרכזי ראוי להדגיש את הנושאים הבאים:

• תחזיות האינפלציה הן של החזאים במשק והן של בנק ישראל, עודכנו כלפי מעלה, כאשר הציפיות לאינפלציה הנגזרות משוק ההון מצויות סמוך לגבול העליון של יעד יציבות המחירים;
• בנק ישראל העלה ספק באשר להתמדת קצב ההתאוששות של הפעילות הריאלית שאפיין את המשק עד לאחרונה;
• בנק ישראל התייחס בהודעתו הן לגידול הניכר בקצב נטילת המשכנתאות והן לשאלת המחירים בשוק הדיור. בהקשר זה נאמר: "בחינה עדכנית של שאלת מחירי הדירות מעלה כי רמתם של מחירי הדירות אינה סוטה במידה ניכרת מהמחיר התואם את תנאי הייסוד הכלכליים. עם זאת, קצב עלייתם של המחירים, גם באפריל, ממשיך להיות מהיר מאד והמשך עלייתם בקצב זה גם בעתיד צפוי להרחיק אותם מהרמה התואמת את גורמי היסוד הכלכליים".
• הבנקים המרכזיים העיקריים צפויים לדחות את המעבר להעלאת ריבית לעומת בנקים מרכזיים אחרים אשר החלו במהלך וצפויים להמשיכו. כפי שניתן לראות בגרף, הריבית בישראל גבוהה מזו של הבנקים המרכזיים הגדולים.

המדיניות המוניטרית פועלת להשגת מגוון יעדים

תנאי הרקע אשר צוינו לעיל, הובילו את בנק ישראל להעלות את הריבית בשיעור מתון לאחר שלא חל בה שינוי מאז חודש אפריל. נראה על כן, שהגורם העיקרי להחלטה נוגע להמשך עליית מחירי הדירות והחשש שישפיעו לשלילה הן על האינפלציה במשק והן על הפעילות הכלכלית והפיננסית. בהקשר זה אנו מבקשים להעיר מספר הערות:

1. היעד המרכזי של בנק ישראל הוא השגת יציבות מחירים (לפי מדד המחירים לצרכן) ועמידה ביעד שהציבה הממשלה (1% עד 3%). נתוני האינפלציה בעשור האחרון המוצגים בגרף מציגים עד כמה קשה השגת משימה זו. האינפלציה בפועל בישראל תנודתית הרבה יותר (בכ-60%) בהשוואה לתנודתיות האינפלציה בארה"ב, למשל, כאשר קצב עליית המחירים הממוצע היה קרוב למדי בתקופה זו ובהינתן שבישראל קיים יעד אינפלציה מפורש (1% עד 3%) ובארה"ב לא קיים יעד כזה.  מכאן, שכדי לעמוד ביעד הממשלתי, בנק ישראל צריך לפעול באופן שבו ימצה את הכלים העומדים לרשותו, בפרט תוך שימוש בכלי הבסיסי שהוא הריבית, כדי לשמור על אמינות המדיניות.

2. שימוש בכלי אחד לצורך השגת מספר מטרות נוספות, למשל, שמירה גם על רווחיות היצוא (דרך ניסיון להשפיע על שער חליפין) וצמצום הביקוש לדיור, מגביל מאד את היכולת להשיג את כל המטרות. כך, למשל, התהליך ההדרגתי של החזרת הריבית לרמתה הנורמלית, לדברי בנק ישראל, נעצר בארבעת החודשים האחרונים מנימוקים הקשורים, להערכתנו, ברצון להשיג מספר מטרות בו-זמנית. כך, נפגעת העקביות במדיניות ויעילותה.

3. כדי להשיג בכל זאת את מירב היעדים, החל בנק ישראל לפעול באמצעות כלים מיוחדים ולא רק באמצעות הריבית, על מנת להשפיע על מחירי הדיור העולים. קיים חשש כי שמירה על התמהיל הקיים של המדיניות הכלכלית בישראל, דהיינו מאפייני השילוב הנוכחי (policy mix) שבין המדיניות המוניטרית לבין המדיניות התקציבית, עלול לאלץ את בנק ישראל לפעול באמצעים חריפים מאלה בהם נקט עד כה, בכדי לשנות את המגמה של עליית מחירי הדירות. שינוי בתמהיל אמצעי המדינות הננקטים, תוך צמצום הנטל על המדיניות המוניטרית, עשוי להביא לשימוש יעיל יותר בכלים העומדים לרשותה, כדי להשיג את יעדיה הרבים.

נתונים על הצריכה הפרטית מצביעים על האטה ברביע השני

בתקופה האחרונה התפרסמו נתונים שונים המשקפים את התפתחות הצריכה הפרטית כגון, מדד הפדיון של ענפי המסחר והשירותים, מדדי ערך הרכישות בכרטיסי אשראי ומדדי הפדיון של רשתות השיווק. אינדיקטורים אלו מצביעים באופן אחיד על כך שהצריכה הפרטית התמתנה ברבע השני של 2010, במונחי רבע למול רבע מקביל אשתקד. זאת לאחר התרחבות שחלה בצריכה הפרטית ברבע הראשון של השנה. ההתמתנות בקצב הגידול של המדדים השונים באה לידי ביטוי הן במרכיבים של צריכה שוטפת, כגון מדדי פדיון המזון של רשתות השיווק ורכישות בכרטיסי אשראי של מזון ומשקאות, הלבשה והנעלה והן במרכיבים של צריכת בני קיימא, כגון רכישות בכרטיסי אשראי של מחשבים ותוכנה ורהיטים. תמונה זו מתבטאת גם בהכנסות המדינה ממע"מ (ללא יבוא בטחוני), אשר קצב עלייתן התמתן מתחילת השנה. זאת, למרות שבראשית השנה הקודמת שיעור המע"מ היה נמוך משיעורו הנוכחי (15.5% לעומת 16%).

אנו מעריכים כי יש בכך בעיקר ביטוי להאטה מסוימת בפעילות הכלכלית בישראל, על רקע ההתפתחויות בכלכלה העולמית ובקצב הצמיחה של היקף הסחר העולמי להם השפעה משמעותית על הצמיחה בישראל. אנו מעריכים שחוסר הודאות לא יתפוגג בזמן הקרוב ולכן צפויה האטה בצמיחה, שהצריכה הפרטית היא מרכיב משמעותי בה, במחצית השנייה של השנה ובשנת 2011.