המדד המשולב לבחינת מצב המשק עלה בשיעור מתון

המדד המשולב לבחינת מצב המשק, עלה בחודש אפריל ב-0.1% וב-12 החודשים האחרונים הסתכמה עלייתו בכ-6.5%. כפי שניתן לראות בגרף, קצב עלייתו של המדד הואט החודש באופן משמעותי ואולי אף חריג יחסית לחודשים קודמים (בהן הקצב היה כ-0.5% בחודש ואף יותר) וזאת ללא שהתרחש, לדעתנו, אירוע  כלכלי שלילי כה משמעותי. לפיכך, מוקדם לומר האם זהו שינוי במגמת הצמיחה של המשק, אשר ברביעים האחרונים הייתה מהירה למדי.

חלק משמעותי מההשפעה על האטת קצב העלייה של המדד המשולב, נבע מירידה ביצוא הסחורות בחודש אפריל. במבט קדימה, לעת עתה, השפעת המשבר בחלק ממדינות אירופה אינה באה לידי ביטוי בנתונים, כאשר להערכתנו השפעה שלילית משמעותית על המשק הישראלי עלולה להתרחש רק בתרחיש בו מדינות אירופאיות גדולות, שאליהן מופנה מרבית היצוא הישראלי לאירופה, יפגעו אף הן.

ריבית בנק ישראל תיוותר ביוני ללא שינוי

בנק ישראל הודיע ב-24 במאי כי הריבית לחודש יוני תישאר ללא שינוי ברמה של 1.5%.

במסגרת הגורמים אשר הביאו להחלטה, ציין הבנק המרכזי את היציבות בציפיות לאינפלציה ואת הציפיות כי קצב עלית המחירים ירד למרכז יעד יציבות המחירים, בחודשים הקרובים.

זאת, לצד הירידה במחירי הסחורות והנפט הצפויה לתמוך בהתמתנות האינפלציה. גורם נוסף, אשר עמד ברקע ההחלטה, היה החשש שמשבר החובות באירופה יפגע בהתאוששות בחלק מהמדינות המפותחות והדבר יפגע גם במשק הישראלי. הגורם השלישי, הוא הערכת בנק ישראל כי הריבית במשקים המובילים (ראה/י גרף) תישאר ברמה נמוכה זמן רב יותר משנחזה עד כה.

הגורם האחרון, ויתכן שהמכריע בעיתוי הנוכחי, הוא ההוראה החדשה של המפקח על הבנקים, בנושא התפתחויות בסיכונים בגין הלוואות לדיור, אשר מטרתה למתן את עליית מחירי הדיור ואת האשראי לדיור, אשר נבעו, בין היתר, מהריבית הנמוכה. להערכתנו, וכפי שכתבנו בעבר, בנק ישראל משתמש בכלי רגולטורי כדי להימנע, ככל הניתן, מהעלאת הריבית. זאת, על רקע חששו מהשפעות שליליות על היצוא (השפעת שע"ח) ועל הצמיחה (עקב אי הוודאות הקשורה בפעילות העולמית). נראה על כן, כי המדיניות המוניטרית תוסיף להיות מרחיבה בחודשים הקרובים וייתכן שהריבית הריאלית הצפויה תיוותר שלילית בשנה הקרובה.

מספר הלינות במלונות ממשיך להתרחב

בארבעת החודשים הראשונים של השנה הסתכם מספר הלינות במלונות תיירות ב-6.1 מיליון שהתחלקו כמעט שווה בשווה בין לינות ישראלים ולינות תיירים. בהשוואה לאותה תקופה אשתקד, נרשמה עלייה של 15% בסך הלינות, שנבעה בעיקר מעליה במספר לינות התיירים.

נציין שנתוני הלינות בתחילת 2009 הושפעו לרעה ממבצע "עופרת יצוקה". על רקע זה, נראה כי שנת 2010 עשויה להסתיים עם עלייה מתונה יותר של 10%, בקירוב, במספר הלינות. בהשוואה של שלושת החודשים האחרונים (פברואר- אפריל) לשלושת החודשים שקדמו להם נרשמה עלייה של 10.1% במספר לינות התיירים (נתונים מנוכי עונתיות). הנהנים העיקרים מעלייה זו היו המלונות באזור תל אביב וירושלים אשר בהם עלו שיעורי התפוסה בכ- 26% בממוצע, ל-65% ו-63%, בהתאמה.

למרות הגידול במספר הלינות של תיירים, נתוני החשבונות הלאומיים, אשר פורסמו באמצע החודש, הצביעו על ירידה חדה (25.9%, על בסיס נתונים מנוכי עונתיות) ביצוא שירותי התיירות ברביע הראשון של השנה, בהשוואה לרביע שקדם לו. זאת, על אף שייסוף השקל מול הדולר הסתכם רק בכאחוז. הסבר אפשרי אך חלקי לירידה חדה זו, יכול להיות באפשרות כי חל שינוי בהרכב התיירים שהגיע לארץ באותה תקופה, אשר הוצאותיו היו נמוכות בהשוואה לרביע קודם.