השבוע במאקרו, 25.3.2010

המדד המשולב למצב המשק מצביע על האטה בצמיחה ברבע הראשון של השנה

המדד המשולב למצב המשק שמפרסם בנק ישראל עלה בחודש פברואר ב-0.2% ונתוני החודשים הקודמים עודכנו בדיעבד כלפי מעלה. עיקר העדכונים לאחור (0.6% במצטבר) התרחשו בחודשים נובמבר-דצמבר ולכן הם בעיקר עוקבים אחרי הצמיחה המהירה בתוצר שנמדדה ברבע הרביעי של השנה שחלפה. עדכונים אלו אינם משנים את התמונה לפיה בחודשיים הראשונים של השנה, חלה האטה בקצב צמיחת המשק ביחס לרביע האחרון של שנת 2009 בו צמח המשק בכ-4.9%, במונחים שנתיים. נתון זה, היווה חלק מהאומדנים המעודכנים  לנתוני החשבונאות הלאומית שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לאחרונה. שיעור צמיחת התוצר המקומי הגולמי בשנת 2009 עודכן ל-0.7% (מ-0.5%) על בסיס עדכון של רכיבי התוצר השונים. על רקע זה, תחזית צמיחת התוצר בשנת 2010 של לאומי עודכנה כלפי מעלה מ-3.5% ל-3.8%. באשר לשנת 2011, התחזית לצמיחת המשק עודכנה כלפי מטה בשיעור מזערי של 0.1%, בשל הערכה להאטה בצמיחה העולמית בשנה זו.

רכיבי המדד המשולב מצביעים על התרחבות מהירה של הביקושים המקומיים

הירידה ברכיב יצוא הסחורות בחודש פברואר לצד העלייה ברכיבי היבוא של מוצרי צריכה ותשומות לייצור היו התורמים העיקריים להאטה בשיעור ההתרחבות החודשי במדד המשולב. לעומת זאת, הביקושים המקומיים ובפרט העלייה החדה בפדיון ענפי המסחר והשירותים פעלו להרחבתו. כפי שניתן לראות בתרשים המצורף, הפדיון בענפי המסחר והשירותים בחודש ינואר 2010 חזר לרמת השיא בה שהה בראשית שנת 2008. יש בכך ביטוי להתרחבות הצריכה הפרטית, המשקפת אופטימיות בקרב משקי הבית. זאת, בין השאר, על רקע הריבית הריאלית השלילית והציפייה כי תעלה במתינות, הירידה בשיעור האבטלה

והעלייה ב"עושר הפיננסי" של הציבור, כתוצאה מעליית מחירי הנכסים הפיננסיים הנסחרים בבורסה. מעבר לכך, המשך מגמת העלייה בפדיון רשתות השיווק בחודש פברואר, מחזקת את הערכתנו בדבר התרחבות מהירה של הביקוש לצריכה פרטית ברביע הראשון של 2010, תוך תרומה משמעותית לצמיחה ברביע זה.

משקל האשראי הבנקאי בסך האשראי לסקטור העסקי: כ-53.5%, בינואר 2010

האשראי הבנקאי במשק הניתן לסקטור הפרטי – משקי בית ופירמות — גדל בכ-0.3% (לפני הפרשות לחובות מסופקים וכולל אשראי לדיור) בשנת 2009, כאשר בחודש ינואר 2010 נרשמה בו ירידה קלה. זאת לאחר גידול של כ-9.0% בשנת 2008. זוהי תוצאה של צמצום באשראי שניתן לסקטור העסקי, בין השאר על רקע ירידה בביקוש בשל האטת הפעילות הכלכלית במשק, בעיקר במחצית הראשונה של השנה שחלפה. לעומת זאת, באשראי הבנקאי הניתן למשקי הבית נרשם בשנת 2009 גידול, אשר נמשך בראשית 2010, שמקורו בעיקר באשראי שניתן לדיור (גידול של כ-12.5%), לאור העלייה בביקוש למשכנתאות גם על רקע הריבית הנמוכה במשק.

האשראי החוץ בנקאי התרחב בשנה שחלפה, למרות פדיונות בהיקף ניכר, בשל גידול בהנפקות של אגרות חוב של הסקטור העסקי הלא-פיננסי (סחיר ולא סחיר), אשר על פי נתוני בנק ישראל הסתכמו בשנת 2009 בכ-26 מיליארד ₪. זאת לעומת הנפקות בהיקף של כ-9.8 מיליארד ש"ח בשנת 2008 כולה. העלייה בהנפקות היא תוצאה של ההתאוששות בשוק ההון המאפשרת גיוסי הון על ידי חברות (בניגוד לשיא המשבר, אז היה קושי רב בשימוש בחלופה זו לצורך מימון). זאת, על רקע מצבו הטוב יחסית של המשק הישראלי והחשש הפוחת בקרב רוכשי אגרות החוב המונפקות, בעיקר קרנות נאמנות, מחדלות פירעון של חברות במשק.

בחודשיים הראשונים של 2010 הסתכם היקף ההנפקות, על פי נתוני בנק ישראל, בכ-3.3 מיליארד ₪, קצב נמוך ביחס לשנת 2009. כפי שניתן לראות בגרף, בעוד שלפני כעשור, היווה האשראי שניתן על ידי הבנקים לסקטור העסקי כ-75% מסך האשראי לסקטור זה, הרי שכיום הוא מהווה כ-53.5% בלבד, כאשר צמצום משקל הבנקים נבע מעלייה משמעותית במשקל המשקיעים המוסדיים שהם כיום הגורם המוביל במתן אשראי חוץ בנקאי לסקטור העסקי.