סקירה שבועית, 22.4.10

האינפלציה צפויה להיכנס בקרוב לתחום יעד יציבות המחירים

בחודש מרס עלה מדד המחירים לצרכן ב-0.1% ובמהלך הרביע הראשון כולו הסתכמה ירידתו בכ-0.9%. בחינת סעיפי המדד השונים לא מעלה סעיף אשר תרומתו בחודש מרס בלטה במיוחד. כאשר בוחנים את קצב עליית המחירים לצרכן ב-12 החודשים האחרונים הרי שהשיעור במרס הגיע ל-3.2%, שיעור הגבוה מהגבול העליון של יעד יציבות המחירים. יחד עם זאת, להערכתנו, בחודשים הקרובים, צפויה האינפלציה להיכנס לתחום היעד ושנת 2010 עשויה להסתיים עם עליית מחירים הנמוכה מאמצע היעד של 1% עד 3%. חלק מההסבר להתמתנות הצפויה של האינפלציה במשק נוגע לקצב עליית סעיף הדיור.

כפי שניתן לראות בגרף, לאחר עליית מחירים בקצב דו-ספרתי במהלך השנה שחלפה, מצוי כיום הקצב השנתי של עליית הסעיף הנ"ל על כ-4%. עם זאת, ראוי לציין, כי חישוב סעיף הדיור במדד מבוסס ברובו על המשקל הגבוה של רכיב הדירות בבעלות אשר חישובו מתבסס על חוזים מתחדשים לשכירת דירות ולא על מחירי הדירות הנמדדים בפועל. נתונים על מחירי הדירות (לפי נתוני סקר הדירות אותו עורכת הלמ"ס) אשר אינם מהווים חלק מחישוב המדד, מצביעים עדיין על קצב עלייה שנתי הגבוה מ-20%. אנו מעריכים כי קצב זה לא יתמיד בעתיד הקרוב, בפרט, ככל שהמדיניות המוניטרית תהיה מצמצמת יותר.

מה אומר בנק ישראל על מחירי הדירות?

בהקשר זה, מן הראוי להדגיש את הנאמר בדיונים המוניטריים אשר נערכו בבנק ישראל לפני החלטת הריבית האחרונה ופורסמו לציבור. לפי הודעת בנק ישראל " התייחסו חברי הפורום להתפתחות מחירי הנכסים, ובפרט למחירי הדירות. נידונו השפעתה של הריבית הנמוכה על התפתחות מחירים אלו, השפעת העלאה של הריבית עליהם והצורך לעקוב אחר התפתחותם של מחירים אלו ולהתייחס אליהם". האם יש בכך רמז לחשש מהיווצרות "בועה" בתחום מחירי הדיור? דוח בנק ישראל לשנת 2009 אשר פורסם ב-21 באפריל, הדגיש כי מחירי הדירות אמנם עלו בשנתיים האחרונות עלייה חדה אך ניתן לראות בהתפתחות זו תיקון לירידה המתמשכת של המחירים הריאליים מאז אמצע העשור הקודם. יחד עם זאת, בנק ישראל מציין כי "התמדה של קצב השינוי המהיר במחירים, ובפרט ביחס לשכר הממוצע ולשכר הדירה במשך שנת 2010 תעמיד קביעה זאת בספק"   תמיכה לכך ישנה באמידה של משוואה אקונומטרית שערך בנק ישראל, לפיה בשנתיים האחרונות מחירי הדירות עלו בקצב גבוה מזה של המחיר הבסיסי של הדירה(המייצג את שוויו הכלכלי של הנכס) אולם עלייה זה אינה מצביעה לדעת בנק ישראל על היווצרותה של בועה.

התפרצות הר הגעש שבאיסלנד שיתקה את התעופה באירופה במשך כשבוע

התפרצותו של הר הגעש באיסלנד האירה את המשמעויות והחשיבות הרבה של התעופה באירופה לכלכלה העולמית:

1. כ-30% מהפדיון העולמי בגין טיסות מטענים (קארגו) נובעים מטיסות מ/אל אירופה. הובלת מטענים באוויר משמשת בעיקר ענפים של "משקל נמוך וערך גבוה": מוצרי חקלאות טריים, תרופות, יהלומים, תשומות ומוצרי היי-טק.
2. התיירות העולמית מהווה כ-5% מהתוצר העולמי, בתוך כך לאירופה משקל גדול. בתחום התיירות, במקרה של התמשכות המשבר, יפגעו בעיקר יעדים בדרום אירופה (יוון, ספרד ופורטוגל), משום שתיירים משאר אירופה לא יוכלו להגיע ליעדי הנופש.

מהן המשמעויות הכלכליות במידה והתעופה באירופה תשותק לאורך זמן, לדוגמא למספר חודשים וללא מציאת תחליפים הולמים? להלן מספר נתונים הממחישים את החשיבות הרבה של תעופה בין ישראל לאירופה:

1. כ-57% מהתיירים הנכנסים לישראל הם מאירופה.
2. בשנת 2009 כ-66% מהנוסעים שעברו בנתב"ג טסו לאירופה
3. רוב הובלת הקארגו האווירי על ידי ישראל הוא מ/אל אירופה.
4. תחום ההי-טק הוא מהצרכנים המרכזיים של תובלה אווירית.
5. כ-80% מהיצוא החקלאי של ישראל הוא לאירופה. חלקו מיוצא בדרך האוויר.

כפי שניתן לראות בלוח, למעלה מ-50% מהיצוא הישראלי לאזור ה-EU מתרכז בענפי ההיטק, חקלאות ויהלומים. מדובר בהיקף שנתי של למעלה מ-6 מיליארד דולר (נתוני 2009). באשר לענף התיירות, מדובר בסכומים נמוכים בהרבה (היקף הכנסות המשק מתיירות נכנסת מכל העולם היה בשנה שחלפה קרוב ל-3 מיליארד דולר). מכאן, שהימשכות המשבר על פני שבועות ארוכים/מספר חודשים עלולה לפגוע ביצוא הישראלי לאירופה, בטווח הקצר, אם כי בהיקפים לא גדולים ביחס לגודלו של המשק. זאת, מעבר לפגיעה הקיימת כבר כיום עקב הייסוף השער החליפין של השקל מול האירו. יחד עם זאת, הפגיעה בענפים אשר צוינו לעיל עלולה להיות משמעותית יותר.