ריבית בנק ישראל נותרה ללא שינוי

בנק ישראל הודיע ב-28 ביוני כי הריבית לחודש יולי תישאר ברמה של 1.5%. ברקע הדברים ציין בנק ישראל כי נתונים על האינפלציה בפועל ועל תחזיות האינפלציה מלמדים על תוואי המתיישב עם קצב שנתי הנמוך מאמצע היעד, כאשר לפי המודלים של בנק ישראל הריבית צפויה לעלות לרמה ממוצעת של 2.1% ברביע האחרון של שנת 2010 ול-2.5% בעוד שנה. באשר לפעילות הריאלית, הוצגה בהודעת הבנק המרכזי תמונה מעורבת לפיה חלק מהאינדיקטורים מצביעים על המשך הגידול, חלק על התמתנות וחלק על אפשרות להאטה. בסיכום הדברים נאמר "על רקע העלייה באי הוודאות במשק העולמי ובמיוחד באירופה וההשפעות שיש לכך על המשק הישראלי, החליט הנגיד להותיר את הריבית ללא שינוי החודש".

אחת המשמעויות של החלטת הנגיד היא שמירה על מדיניות מוניטרית מרחיבה מאד, מצב הבא לידי ביטוי בריבית ריאלית צפויה שלילית, כפי שניתן לראות בגרף. יתר  על כן, ייתכן מאוד שהריבית הריאלית תישאר שלילית גם במהלך שנת 2011. בהתאם לכך, משך הזמן שבו ריבית בנק ישראל הינה שלילית במונחים ריאליים, צפוי להסתכם בתקופה מצטברת של שלוש שנים, בקירוב. תקופה כה ארוכה לא הייתה בעשור האחרון בו קיימת יציבות מחירים בישראל. לעומת זאת, בארה"ב, כפי שמלמד הגרף, הייתה תקופה ארוכה יותר (החל ב-2001) של ריבית ריאלית שלילית, אשר יש הרואים בה אחד מן הגורמים אשר הביאו למשבר הפיננסי האחרון.

השלכות המצב הכלכלי בארץ ובעולם על המדיניות המוניטרית והתקציבית

לכאורה, מדיניות מוניטרית כה מרחיבה עקבית עם מצב של פעילות כלכלית מאד ממותנת. על פי הודעת בנק ישראל, קיים חשש לצמיחה העתידית, על רקע המצב באירופה והשלכותיו על המשק הישראלי. יחד עם זאת, מדברי הנגיד בכנס שנערך יום לאחר החלטת הריבית עולה כי "ההתרחשויות הכלכליות באירופה לא צפויות להשפיע בצורה משמעותית על צמיחת הכלכלה הגלובלית, וגם תחזיות הצמיחה של בנק ישראל לכלכלה הישראלית, 3.7% ב-2010 ו-4% ב-2011, עומדות בעינן. התחזקות השקל לעומת האירו צפויה להשפיע על הייצוא לאירופה, אך מנגד נחלש השקל בתקופה האחרונה מול הדולר".  נציין, שהערכת לאומי שונה מהערכת בנק ישראל והאוצר ומצביעה על צמיחה צפויה בשנת 2011 של כ-3.2% ואולי אף פחות מכך, שמשמעותה האטה בקצב הצמיחה בהשוואה ל-2010. עם זאת, ההאטה בצמיחה בישראל בשנת 2011 צפויה להיות מתונה יחסית, ועדיין תירשם צמיחה חיובית של התוצר לנפש בסדר גודל של אחוז אחד ואולי אף יותר. זהו קצב מהיר מזה הצפוי בחלקים רבים של אירופה לדוגמא.

במילים אחרות, למרות העלייה הניכרת ברמת אי-הוודאות הכלכלית בעולם, על פי תחזית בנק ישראל בשנת 2011 צפויה צמיחה מהירה מזו שב-2010. גישה דומה עולה גם מתחזיות משרד האוצר, לפיהן הצמיחה ב-2011 צפויה להיות מהירה מזו שב-2010.

זהו גם הרקע לבניית התקציב הדו-שנתי אותו הציג השבוע שר האוצר לממשלה. לפי תקציב זה, בשנת 2011 צפוי הגרעון להסתכם בכ-3% תוצר והוצאות הממשלה יגדלו בכ-2.66%, ריאלית. מכאן, שהתממשות הנחת השיפור בצמיחה בשנה הבאה היא בין הגורמים שיאפשרו עמידה ביעד גרעון מתון של 3% (היעד השנה הוא 5.5% תוצר ובפועל הגרעון צפוי להסתכם בכ-4% תוצר, בקירוב) תוך התאמה של כ-5.4 מיליארד ש"ח.

הערכת בנק ישראל, של איום משמעותי של האטת הצמיחה בעולם המערבי ובמשק הישראלי, אף שלא קיבלה ביטוי בתחזית הצמיחה הרשמית של בנק ישראל, באה ככל הנראה לידי ביטוי בכך שבנק ישראל בחר להשהות בשלב זה את העלאת הריבית.  לדעתנו, העלייה במידת אי-הוודאות צריכה לבוא לידי ביטוי בתחזיות צמיחה עדכניות.

משקל היצוא של ענפי ה-ICT מסך היצוא הגיע ב-2009 לשיא

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה נתונים על התפתחות ענפי טכנולוגיית המידע (ICT) לשנת 2009. ענפים אלה כוללים הן ענפי תעשיה (רכיבים אלקטרוניים, ציוד תקשורת, ציוד תעשייתי לבקרה ולפיקוח, ציוד רפואי ומדעי) וכן ענפי שירותים, כמו תקשורת, שירותי מחשב ומו"פ (כולל חברות הזנק ללא ביוטכנולוגיה). הנתונים מלמדים כי ענפים אלה צמחו בשנת 2009 בכ-1.9%, ריאלית לעומת צמיחה של כ-0.7% בכלל המשק.

משמעות הדבר, ענפים אלה "הובילו" את צמיחת המשק בשנה של מיתון עולמי שהשפיע גם על ישראל. הכיצד? המשק הישראלי, הוא משק קטן יחסית ופתוח, הנשען על שוקי "נישה" בהם יש לו יתרונות יחסיים, בפרט בתחום הטכנולוגי. ביטוי נוסף לכך ניתן לראות בגרף: משקל היצוא של ענפי ה-ICT הגיע לכ-30% מסך היצוא בשנת 2009, משקל שיא, גם בהשוואה לתקופת הפריחה של ענפי ההייטק בשנת 2000. זאת, תוך שמירה על משקל די קבוע (כ-7%) של משרות הענפים הללו בסך המשרות במשק. המסקנה העולה מנתונים אלה היא שמספר קטן יחסית ויציב של עובדים במשק תורמת תרומה משמעותית, ההולכת וגדלה, לצמיחתו, דרך הגדלת משקל היצוא של ענפי ה-ICT בסך היצוא.