הגירעון המסחרי הכולל של ישראל הסתכם במחצית הראשונה של 2010 בכ-2.7 מיליארד דולר לעומת כ-2.0 מיליארד דולר בתקופה המקבילה אשתקד. גידול זה מקורו בעיקר בעליית ההוצאה על יבוא נפט. לעומת הגדרה רחבה זו של הגרעון המסחרי, קיימת הגדרה נוספת המנטרלת מהגרעון הכולל רכיבים תנודתיים כמו אוניות, מטוסים, דלק ויהלומים. גרעון "בסיסי" זה, שהוא בעל משמעות כלכלית רבה לשם בחינת המגמות המרכזיות במשק, מוצג בגרף; בששת הרביעים האחרונים לא היה גירעון בסיסי אלא היה עודף בסיסי. משמעות הדבר היא קיומו של עודף של יצוא על פני יבוא בחשבון הסחורות, אך המגמה ברביעים האחרונים היא של צמצום של עודף זה במהירות. הגורם שהביא לצמצום זה, ובפרט ברביע השני של השנה, מול הרביע הראשון, הוא צמצום היצוא ולכך משמעויות כלכליות שליליות של האטה בצמיחה הכלכלית, זאת כמפורט בהמשך. לעומת זאת, היבוא התרחב, אם כי, בשיעור קל.

החולשה ביצוא בולטת במרבית ענפי המשנה, למעט ענף התרופות והמכונות והציוד, אשר התרחבו בשיעור מואץ ברביע השני. למרות האמור לעיל, יש לזכור כי ניתוח נתוני סחר החוץ מתבסס על נתונים המשוערכים למונחים דולריים, כך שהוא עשוי להיות מושפע, בין השאר, משינויים בשערי החליפין של הדולר בעולם מול המטבעות השונים. ברביע השני של השנה, התחזק הדולר (בממוצע רבעוני) מול האירו בשיעור של כ-9%, בהשוואה לרביע הראשון, שיעור משמעותי וחריג ביחס לעבר. לכן, ובהתחשב במרכיב המשמעותי של יצוא לאירופה, ייתכן ונתוני היצוא הכמותיים (דהיינו, סך היצוא בנטרול השפעות המטבע) לא יצביעו על מגמה כה שלילית כפי שבא לידי ביטוי במונחים דולריים נומינליים.

מה משמעות הירידה בעודף היצוא הבסיסי? ראשית, תתכן השפעה ממתנת על צמיחת המשק ברביע השני של 2010, כך ששיעור הצמיחה של המשק יתכן ויהיה נמוך מזה שהיה ברביע הראשון. נתוני המדד המשולב לבחינת מצב המשק לחודשים אפריל ומאי מחזקים את תחושת ההאטה ברביע השני של השנה. שנית, בהינתן שכל שאר התנאים שווים, ייתכן צמצום בעודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים לו עשויה להיות משמעות בטווח הארוך מבחינת שער החליפין הריאלי של השקל.

במבט קדימה, חולשת היצוא מבטאת שילוב בין השפעות הביקושים העולמיים המתונים, זאת לצד הייסוף הריאלי בשערו של השקל מזה כשנתיים.

מדד האינדיקטורים המובילים של ה-OECD (ראה/י גרף), המתייחס למדינות אליהן מופנה מרבית היצוא הישראלי, מצביע על המשך התרחבות צפויה של הפעילות הכלכלית (המדד מתייחס לייצור התעשייתי), אך עם סימנים חזקים וברורים של האטה בקצב הצמיחה. בפרט, במדינות כמו צרפת, איטליה, סין והודו אובחנה ירידה מרמות השיא של הצמיחה שהיו לפני חודשים אחדים, כאשר מדינות כמו קנדה, בריטניה וברזיל קרובות למצב זה. לעומת זאת, בגרמניה, יפן, ארה"ב ורוסיה צופה המדד המשך התרחבות בפעילות, אם כי בקצב איטי יותר. בהתחשב בעובדה שמדד זה מקדים את הפעילות בכמחצית שנה, הרי שהוא עשוי לשקף האטה צפויה מצד הביקוש לפעילות התעשייה בישראל בהמשך 2010 ובמהלך 2011. זוהי סיבה מרכזית להערכתנו כי שנת 2011 צפויה להסתכם בשיעור צמיחה הנמוך מזה של 2010 — תחזיתנו הנוכחית היא כ-3% בקירוב לשנת 2011.

בחודשים ינואר- יוני 2010 נכנסו לישראל כ- 1.3 מיליון תיירים (נתונים מנוכי עונתיות), מהם 1.1 מיליון תיירים נכנסו דרך האוויר. בממוצע נכנסו דרך האוויר כ-188.5 אלף תיירים בכל חודש במהלך המחצית הראשונה של 2010, זאת בהשוואה לממוצע של 152 אלף תיירים באותה התקופה בשנה שעברה. סך הכל במהלך התקופה עלה מספר הכניסות דרך האוויר ב-24% בהשוואה למחצית הראשונה של 2009 וב-6%  בהשוואה לאותה תקופה בשנת 2008. נציין שבתחילת 2009 נרשמה ירידה חדה במספר התיירים בעקבות מבצע "עופרת יצוקה". יחד עם זאת, שנת 2008 הייתה שנת שיא בכניסות תיירים, ולכן עלייה בהשוואה לשנה זו מצביעה על צמיחה משמעותית בענף. מבחינה טכנית, שיעורי הגידול השנתיים צפויים להתמתן במהלך חודשי המחצית השנייה של 2010, שכן במחצית השנייה של 2009 כבר חלה התאוששות במספר התיירים שנכנסו לישראל.

בהנחה שלא תחול הרעה במצב הביטחוני, שנת 2010 צפויה להסתיים עם עלייה במספר התיירים בהיקף של כ-15%- 25% לעומת 2009. עלייה בהיקף כניסות התיירים משפיעה בצורה דומה על היקף ההכנסות של עסקים ישראליים מפעילות מול תיירים, שכן המתאם ביניהם גבוה.

על פי נתוני מועצת התיירות העולמית לרביע הראשון של 2010, ניכר כי מספר הנוסעים בדרך האוויר עלה בצורה משמעותית ברביע הראשון של השנה, זאת בהמשך למגמה שהחלה במהלך המחצית השנייה של 2009. כלומר שהמגמה של עלייה ניכרת בהגעת תיירים לישראל משתלבת עם המגמות העולמיות. עלייה זו התרחשה למרות התפרצות הר הגעש במהלך חודש אפריל, שפגעה בצורה משמעותית בהיקף התנועה האווירית העולמית, בעיקר באירופה.