תקציב המדינה: גירעון נמוך ברביע הראשון של השנה

בחודש מרס הסתכם הגירעון בתקציב הממשלה בכ-3.8 מיליארד ₪ ובמצטבר במהלך הרביע הראשון של 2010 הסתכם הגירעון בכ-2.7 מיליארד ₪. זאת, לעומת גרעון מתוכנן לשנת 2010 כולה של כ-42.9 מיליארד ₪ (5.5% תוצר).

בחינת היקף ההוצאות של הממשלה ברביע הראשון של 2010 מלמדת על גידול בהוצאות. התפתחות זו בולטת ביחס לרביע הראשון אשתקד, בחלקו בשל העלייה בתקציבי המשרדים, ובחלקו על רקע הריסון עקב מגבלת הוצאה שהייתה בשנה שעברה משום שאישור התקציב נדחה. באשר להכנסות המדינה ממיסים, הרי שברביע הראשון של 2010 נרשם גידול ריאלי של יותר מ-8% בהיקף ההכנסות יחסית לתקופה המקבילה ב-2009 (ללא תיקון לשינויים בשיעורי המס), כאשר על פי הודעת האוצר היקף הגבייה ברביע הראשון של 2010 גבוה בכ-1.3 מיליארד ₪ מהיעד שנקבע לתקציב 2010. זהו ביטוי לצמיחה המהירה יותר בהשוואה לאומדנים על בסיסם נבנה התקציב: תחזית האוצר לשנת 2010 על בסיסה נבנה התקציב הייתה לצמיחה (ריאלית) של התוצר בשיעור של כ-1.5%, בעוד שהמשק צמח ברביעים האחרונים בקצב מהיר יותר ועל פי הערכת לאומי בשנת 2010 צפויה צמיחה בשיעור של 3.8%.

על רקע האמור לעיל, אנו מעריכים כי בהעדר שינויים חריגים בפעילות הכלכלית, שנת 2010 עשויה להסתיים עם גירעון תקציבי בהיקף של כ-4% תוצר, הנמוך מהיעד הממשלתי.  לצד הגירעון הנמוך יחסית בתקציב הממשלה, מימון גירעון זה מגיע השנה ממגוון מקורות ובכלל זה גיוס באמצעות הנפקת אג"ח בחו"ל והפרטה על סוגיה השונים.  לצירוף התפתחויות זה משמעויות חיוביות מבחינת תנאי הרקע של שוק איגרות החוב הממשלתי המקומי וכן מבחינת שחרור מקורות לטובת הסקטור העסקי.

במבט לטווח הקצר, במהלך החודשים אפריל-יוני 2010 צפוי פדיון (מונחי קרן בלבד) של אג"ח ממשלתיות סחירות בהיקף של כ-20 מיליארד ₪, זאת בנוסף לפדיון קרן לא סחיר בהיקף של כ-2 מיליארד ₪. למעלה מ-60% מהפדיון הוא באיגרות חוב צמודות מדד. על פי תכניות גיוס החוב של הממשלה הגיוס הסחיר הצפוי לחודשי אפריל ומאי יהיה בהיקף של כ-7.3 מיליארדי ₪. מדובר בגיוס מצומצם יחסית, במיוחד בהשוואה לשנים קודמות ובהשוואה להיקפי הפדיון הגדולים. מבחינת הרכב הגיוס, בולט המשקל הקטן יחסית, של פחות מ-20% של איגרות חוב צמודות מדד בגיוס הממשלתי, זאת לעומת יותר מ-60% בפדיונות, דבר אשר משפיע על "מידת הנדירות" של איגרות חוב צמודות מדד (בעניין זה גם בשוק הקונצרני נצפית מגמה דומה בכיוון של תמהיל הגיוסים).

שער החליפין הריאלי תוסף

בחודש מרס התחזק (תוסף) השקל מול הדולר בכ-2.2% ומול האירו בכ-3.1%. שער החליפין הנומינלי האפקטיבי, אותו מחשב בנק ישראל, המציג את התפתחות השקל מול המטבעות של שותפות הסחר העיקריות של ישראל, הצביע אף הוא על התחזקות השקל בכ-2.3%. מגמה זו של התחזקות השקל נמשכת כבר מספר חודשים. כאשר בוחנים את שער החליפין הריאלי של השקל (שהוא השער הנומינלי אשר הוצג בראשית הדברים בניכוי פערי האינפלציה בין ישראל למדינות השונות) הרי שהוא מצוי כיום מפוחת רק בכ-3% מאשר בנקודת שיא התיסוף הריאלי שהייתה בחודש אוקטובר 2008. משמעות הדבר היא שקיימת השפעה שלילית על הכנסות היצואנים מצד שער החליפין. בפרט, מדובר במוצרים הרגישים במיוחד להתפתחות שער החליפין (למשל, תעשיות מסורתיות) המצויים בשווקים תחרותיים במיוחד של "מוצרי מדף".

בחודש מרס התחזק (תוסף) השקל מול הדולר בכ-2.2% ומול האירו בכ-3.1%. שער החליפין הנומינלי האפקטיבי, אותו מחשב בנק ישראל, המציג את התפתחות השקל מול המטבעות של שותפות הסחר העיקריות של ישראל, הצביע אף הוא על התחזקות השקל בכ-2.3%. מגמה זו של התחזקות השקל נמשכת כבר מספר חודשים. כאשר בוחנים את שער החליפין הריאלי של השקל (שהוא השער הנומינלי אשר הוצג בראשית הדברים בניכוי פערי האינפלציה בין ישראל למדינות השונות) הרי שהוא מצוי כיום מפוחת רק בכ-3% מאשר בנקודת שיא התיסוף הריאלי שהייתה בחודש אוקטובר 2008. משמעות הדבר היא שקיימת השפעה שלילית על הכנסות היצואנים מצד שער החליפין. בפרט, מדובר במוצרים הרגישים במיוחד להתפתחות שער החליפין (למשל, תעשיות מסורתיות) המצויים בשווקים תחרותיים במיוחד של "מוצרי מדף".

יחד עם זאת, כבר בעבר ציינו כי ניתוח של השפעת שער החליפין על היצוא ראוי שיתחשב במבנה היצוא של המשק הישראלי שהינו מוטה טכנולוגיה עילית. בהקשר זה, הוזכר כי ניתוח שנעשה בבנק ישראל (ראה/י דוח בנק ישראל לשנת 2008, עמוד 70) העלה כי לשער החליפין הריאלי אמנם אין השפעה מובהקת על יצוא הענפים המתקדמים, אך על הענפים המעורבים, כלומר אלו שברמות טכנולוגיות בינוניות ונמוכות, קיימת השפעה חיובית ומובהקת. בעת הנוכחית, ולאור הקושי של הבנק המרכזי להשפיע על שער החליפין הנומינלי ובוודאי שגם הריאלי, ראוי לבחון אמצעים שונים, אשר יאפשרו התמודדות טובה יותר של ענפי המשק, בעיקר עתירי תעסוקה, עם ייסוף המטבע המקומי המתרחש כתגובה לתנאי הרקע החיוביים של המשק וכן בהשפעת התפתחות המטבעות בעולם.

ישנם סימנים מעודדים באשר לפעילות הכלכלית בחו"ל

למרות השחיקה במידת תחרויות היצוא כפי שמשתקפת בשער החליפין הריאלי (השפעת "מחיר" שלילית), הרי שהתפתחות היצוא מושפעת גם מהשינויים ב"כמות". בהקשר זה, בחודשים האחרונים מתרבים הסימנים לשיפור במרבית אזורי הסחר של ישראל היוצרים ביקוש ליצוא.

בגרף משמאל, אנו מציגים את "מדד האינדיקטורים המובילים" של ארגון ה-OECD. מטרתו של מדד זה, המשקלל אינדיקטורים שונים לפעילות הכלכלית, להצביע על נקודות מפנה בפעילות הכלכלית כ-6 חודשים מראש. קו ה-100 מסמן את המגמה ארוכת הטווח של מדד הייצור התעשייתי המהווה את סדרת ההתייחסות (reference series) שכן מדד חודשי זה דומה בהתפתחות השינויים בו למדד האינדיקטורים המובילים המחושב לכל מדינה בנפרד. כאשר המדד עולה מעל 100 משמעות הדבר התרחבות בפעילות וכאשר הוא יורד ומצוי מתחת ל-100 צפויה האטה בפעילות.

כפי שניתן לראות בגרף, בכל שלושת אזורי הסחר המובילים של ישראל (בפרט בארה"ב) צפויה, על פי מדד זה, התרחבות בפעילות הכלכלית וזהו סימן מעודד לגידול בביקושים ליצוא הישראלי בתקופה הקרובה. סימנים להתאוששות בענף ההייטק  בארה"ב, ניתן ללמוד גם מעליה במדד ה-Tech Pulse, המשקף את התפתחות ענף ההייטק בארה"ב ומשפיע על תחום ההייטק הישראלי. לפיכך, למרות החולשה במידת התחרותיות של שער החליפין של השקל, הרי שנראה כי בשנת 2010 עשוי הגידול בביקושים בעולם לפצות על כך ולהביא בכל זאת להתרחבות נאה של היצוא הישראלי. עם זאת, צפויה שונות רבה בהתפתחות הענפית: התרחבות בענפי הטכנולוגיה העילית, הרגישים יותר להתפתחות הביקושים ופחות לשער החליפין, וחולשה יחסית בענפים המסורתיים (טכנולוגיה נמוכה) הרגישים במידה רבה יותר לשער החליפין.