שלום ירדן,

אני לא חושבת שניהול סיכונים טוב מוביל בהכרח לתיק סולידי. לכן, אין לי בעיה עקרונית עם חשיפה לאיגרות בדירוגים נמוכים.

לגבי שיעור החשיפה והאיגרות הספציפיות שציינת – יש צורך לבחון את התיק במלואו ועל כן כדאי לפנות לאיש מקצוע שיתייחס לתמונה המלאה.

עם זאת, לא ברור לי מדוע אתה מחזיק באופן ישיר מספר כה גדול של איגרות, אלא אם אתה משלם עמלות נמוכות ביותר (או בכלל לא), נראה לי שעדיף להשקיע בקרן או בתעודת סל שעושה לך את אותה העבודה רק בעלות נמוכה יותר.

שלום ליאורה,
אני בן 30 עם ידע סביר בהשקעות ומנהל את תיק ההשקעות שלי באופן עצמאי,כאשר 50% מהתיק שלי אני מפזר במנות קטנות על כ 50 סדרות אג"ח שונות בסיכון גבוה(high yield), האם זה אומר בהכרח, שסיכוי גבוה שלא אקבל את כספי חזרה במקרה של תרחיש W? הרבה מהאג"חים שאני מחזיק הם עם דירוג  BBB,Baa1 או לא מדורגים(דוראה,מנופים,אאורה,טאואר,אורכית,דלק נדל"ן). האם זה מראה שניהול הסיכונים שלי הוא גרוע? איזה צעדים אני אמור לעשות כדי להגן על השקעתי? האם למכור את הכל?
תודה רבה. מצפה בקוצר רוח לתשובתך

רוני שלום,

תודה על התגובה.
באופן עקרוני, נראה לי שהעברת משימת ניהול ההשקעה למנהל תיקים נועדה מלכתחילה כדי להשיג ניהול מקצועי ואיכותי, כזה שיהיה עדיף על היכולות שלך כמשקיע או שיחסוך לך את הזמן שניהול ההשקעות היה תובע ממך.
אני מקווה שלפני שבחרת במנהל התיקים שלך חקרת, בדקת, התרשמת ורק אז החלטת. תיאורטית, אם מדובר במנהל טוב, החלטות ההשקעה שלו בוודאי אמורות לכלול גם התייחסות מעמיקה לנושא הסיכון. יחד עם זאת, אני מאמינה שרצוי לוודא תמיד שאתה מקבל את השירות האיכותי עליו אתה משלם ועל אחת כמה וכמה כשמדובר בכסף.
בהתחשב בעובדה שמדובר כאן בחסכונותיך, אני ממליצה בחום לא להתעלם ממה שקורה בתיק, אלא להתעדכן, לעקוב וגם לא להתבייש להתערב אם נראה לך שאופן הניהול אינו הולם את ההנחיות שלך, אינו עומד בקריטריונים שהצבת וכן הלאה.
בהצלחה!

טור חשוב ומעניין. נהניתי לקרוא.
האם לדעתך ניהול הסיכונים שלי כאשר התיק מנוהל בידי בית השקעות דורש התערבות מצידי לאחר שהגדרתי את פרופיל ורמת הסיכון שאני חפץ בה?

הי עמיר ותודה על תגובתך.

לדעת מי המנפיק ולהשוות תשואות אלו שתי המלצות התקפות גם להשקעה באג"ח זרות. יחד עם זאת, אין ספק שהרבה יותר קל ליישם את ההמלצות האלה אם מדובר באג"ח מקומיות, כי המידע מאוד נגיש והכי חשוב, בעברית.

למי שאין קושי, אפשר היום למצוא המון אינפורמציה באינטרנט, בוודאי על חברות גדולות ומוכרות כמו אלו שציינת כדוגמא.

גם אם האנגלית של אותו משקיע רחוקה מלהיות מושלמת, אם הוא ייכנס לאתרים של אותן חברות הוא די בקלות יוכל לקבל מושג כללי על התחומים בהן הן עוסקות. למי שקל יותר עם השפה ועם הממשק, אפשר למצוא הרבה נתונים על החברות גם באתרים פיננסים שונים.

מי שמתקשה, יכול לדלג על השלב הזה ולהיעזר באנשי מקצוע (כגון יועצי ההשקעות בבנק). אבל, כמובן, יש עוד כלים. כלי חשוב הקיים בעיקר עבור החברות הגדולות בעולם, הוא חוזה CDS. בקצרה, החוזים הללו הם סוג של נגזרים (כמו אופציות) כאשר קניית ה- CDS שקולה לרכישת ביטוח מפני חדלות פירעון של החברה.

במידה והחוזה סחיר, מחיר ה- CDS והשינויים בו יכולים להוות כלי חשוב לבחינת הסיכון של החברה המנפיקה, כפי שהוא נתפס ע"י כוחות השוק.

שלום ליאורה

בהחלט טור מעניין – אשר מתמודד עם נושא מורכב וסבוך עבור הציבור הפשוט.
לגבי אג"ח של חברה ישראלית אכן סיפקת כלים טובים, אך כיצד ניתן למדוד או
לבחון את הסיכון בהשקעות זרות – ביחוד כאשר חברות רבות עוסקות כיום במגוון
תחומים (לדוג' GE, SUEZ וכיו"ב)?

בברכה, והמשך טורים בנושאי שוק ההון