השבוע יצא לי לעשות הרבה קניות – סופרמרקט, בגדים (הרי החורף התחיל או אמור להתחיל סוף סוף), מתנה לגיסתי. לכל הקופאיות היתה אותה שאלה – "לחלק לך?". זו באמת שאלה טובה – האם לקנות בתשלומים, ואם כן, בכמה? באיזה אמצעי תשלום לעשות זאת? אז בואו נדבר על זה קצת.

לקנות בתשלומים מאפשר לקחת קניה בסכום גדול, ו"לעכל" אותה במנות קטנות. הדוגמא הכי פשוטה היא משכנתא – רבים לא היו יכולים לקנות בית אלמלא פרשו את התשלום עליו למנות כל כך קטנות, שלוקח לפעמים 25 שנה להתגבר עליהן.

גודל המנה הוא פרמטר מאד חשוב בכל קניה בתשלומים והוא יכתיב את משך חיי העסקה. אין טעם להתחייב על 5 תשלומים כאשר אין יכולת להחזיר כל חודש את הסכום המתחייב מפרישה כזו, עדיף לפרוש ליותר.

איך קובעים את גודל המנה, או בשפה הבנקאית – "חלות שוטפת" (העודף בין סך ההכנסות וסך ההוצאות של משק הבית)?

רק מי שיש לו עודף כזה יכול להכנס להתחייבויות חדשות. מי שאין לו – שיעשה קודם סדר ובדק בית ורק אח"כ יכנס להתחייבויות נוספות.

ישנם כמה אמצעי תשלום שכל אחד מהם מתאים לנסיבות אחרות. למשל, כאשר צריך להתחייב מראש למספר תשלומים אבל לא בטוח שנתמיד עם המוצר – מנוי לחוג או חדר כושר – במקרה כזה עדיף לתת מספר שיקים דחויים. כך שאם נפסיק את המנוי נוכל גם לבטל את השיקים (רצוי בהסכמת מי שקיבל אותם, אחרת הוא יכול להפוך את זה תביעה משפטית).

ישנם מקומות שלא מקבלים שיקים, או שהקניה נעשית בטלפון. למקרים כאלו יתאימו כרטיסי האשראי. צריך רק לקחת בחשבון מספר דברים:

• לכל כרטיס יש מסגרת. כאשר מעמיסים רכישה גדולה בתשלומים היא "סותמת" את המסגרת כי הסכום מנוצל. כל חודש ישתחרר מהמסגרת רק סכום יחסי ולכן קניה כזו, בלי להתאים את המסגרת מחדש, יכולה לחסום את הכרטיס ולא לאפשר קניות נוספות בו. אפשר לבקש מהבנקאי הגדלה.
• אם הבנקאי אומר שאי אפשר להגדיל יותר כי סך ההתחייבויות לבנק, כולל ההתחייבויות בכרטיסים גבוה מדי, ניתן לקבל כרטיס "חוץ בנקאי", כלומר של חברת אשראי שאינה עובדת עם הבנק ונותנת, על אחריותה, עוד אשראי בצורת מסגרת לכרטיס. זה יכול לעזור בקניות אבל גם כאן צריך לשים לב שיש יכולת החזר לכל הכרטיסים.
• ישנם כרטיסים או תוכניות אשראי עם אפשרות לפרוס בתשלומים אחרי שכבר עשינו את הקניות (לויזה לאומי ואקטיב של כ.א.ל למשל) וזה נחמד ומועיל, אבל צריך להיות במעקב מתמיד על הנתונים וכמה קניות כבר הצטברו לחיוב, ולהודיע לפני מועד החיוב על הפריסה המבוקשת.
• חשוב להדגיש – חברות האשראי אינן פורשות בשביל העיניים היפות של אף אחד – ככל שלוקחים יותר תשלומים, הריבית יותר גבוהה. כדאי לשים לב גם לזה כפרמטר כאשר עונים לשאלה לכמה תשלומים לפרוש.

ישנן סדרות של תשלומים שפשוט לא נגמרות: ביטוחי רכב, דירה, וכו'. אני משתדלת לחלק למספר מועט של תשלומים, כך שאגמור לשלם על הרכב אתחיל לשלם לדירה, וחוזר חלילה.

אמצעי נפוץ אחר לפרישת תשלומים היא ההלוואה. מקבלים סכום אחד, מעבירים אותו למוכר הרכב/ שיפוצניק/ לכל מי שאני חייבת לו כסף ומעכשיו יש לי עסק מול הבנק בלבד. זה מאד נוח ובחלק ניכר מהמקרים גם זול יותר מחלופות אחרות. יש לקחת בחשבון שהבנקאי בוחן יכולת החזר ובטחונות נדרשים לפני שהוא נעתר לבקשת ההלוואה ולא תמיד הוא מאשר.

ועצה אחרונה חביבה – לפעמים לא צריך לקנות בתשלומים, אלא רק לדחות קצת את מועד התשלום. למשל, אם אני צפויה לקבל דמי לידה כחודשיים לאחר יציאתי לחופשת לידה, עדיף לי לרכז את כל התשלומים לשם ולא לפני כן. כנ"ל נכון גם לגבי כספים מקרנות השתלמות, דיוידנד מני"ע או סתם דמי הבראה שמשולמים אחת לשנה. במקרים כאלה הלוואה היא הכי פרקטית. דואגים שסכום ההלוואה (קרן ההלוואה) יפרע רק לאחר שהכסף יגיע. לפעמים צריך להוכיח איך אנחנו יודעים מתי הכסף יכנס אבל זה פתרון יעיל.

זו התורה "בתשלום אחד". אני מחכה לתגובותיכם כדי לראות האם יש צורך ב"תשלומים" (טורים) נוספים בעניין.