דמי חנוכה הם הזדמנות חינוכית מצויינת ללמד את הילדים על משמעות החסכון, התכנון והצבת המטרות. כיום ישנן דרכים רבות לחסוך את הכסף, ולהפוך את העניין לחוויה גם לילדים

כשהייתי קטנה, סבא שלי היה מכין לכל אחד מהנכדים מטבע נוצץ וחדש, ארוז באופן מיוחד, כדמי חנוכה. היום לא מסתפקים במטבע בד"כ, וגם ההזדמנויות התרבו – הילדים שלי מקבלים גם דמי פורים, דמי פסח, ואפילו דמי "תעודה טובה", בעיקר מסבא וסבתא. בהיותם צעירים, הם נותנים לנו, ההורים, את הכסף ושוכחים מזה אח"כ. ועכשיו – דילמה הורית: להשתמש בכסף לצרכי הבית, לקנות להם בזה משהו מוחשי שיהנו ממנו או לשמור להם את הכסף באיזשהי השקעה?

אני לא מתיימרת לבחור בשבילכם, אבל בעצם יש כאן בחירה בין הטווח הקצר – הצריכה המיידית, לטווח הארוך – השקעה לשימוש בעתיד. ועל זה אני רוצה להרחיב קצת.

היתרונות בחסכון של דמי חנוכה, כלומר סכומים קטנים כל פעם, הם רבים. אלו סכומים קטנים מכדי שיהיו חסרים בכיס, וכמו נרות חנוכה – "כל אחד הוא אור קטן, וביחד אור איתן" כלומר כאשר יצטברו בעתיד יוכלו לשרת מטרה גדולה יותר כמו רכישה של ציוד (מחשב, מערכת תופים…ואפילו אוטו) או ידע (שכר לימוד לאוניברסיטה או סתם קורס בישול מהנה בחו"ל). אפשר באופן מודע לצבור אותם למטרה מסוימת (טיול בר מצוה) או עד גיל מסוים (עד 18). ויש בזה גם אספקט חינוכי- דחיית סיפוקים, תכנון והצבת מטרות. גם בגיל צעיר אפשר ללמד את הדברים האלה, בין היתר באמצעות חסכון.

איך משקיעים? אפשר בקופה בבית. זו יכולה להיות קופה שקונים בחנות, או משהו יצירתי כמו בקבוק מי עדן גדול שממלאים במטבעות ושטרות. ואפשר כמובן בבנק.

אפשר לחסוך כאוסף של הפקדות חד פעמיות. כל פעם סכום אחר, והמועדים לא קבועים. צריך לדעת שיש סכום מינימום (אי אפשר להפקיד פקדון נמוך מ-1,000 ש"ח למשל), הריבית על סכום קטן בודד גם היא נמוכה והיא תקבע כפי שנהוג באותו הרגע, בלי קשר להפקדות קודמות או שיבואו אח"כ. את הסוג הזה של ההפקדות עשינו במשפחה שלנו אחרי ארועים רציניים כמו ברית או בר מצווה. בד"כ הילדים חוסכים בקופה קטנה ואישית ושני הגדולים, שהם בגיל בית ספר כבר, אוהבים לספור את הכסף שיש ולספר לנו מה החליטו לעשות בכסף – כל יום הם מחליטים מחדש…

אפשר לחסוך גם בהוראת קבע. זו התחיבות קבועה שבמסגרתה אפשר לחסוך גם סכומים נמוכים (אפילו 100 ש"ח) ובלבד שהתדירות תהיה חודשית. במקרה כזה, מסכמים מראש את תנאי החסכון וכל הפקדה תזכה לתנאים שנקבעו, בלי קשר לשינויים שיהיו מאז. כמובן שאם ההשקעה צמודה למשהו היא תשתנה איתו אבל שיעור התוספת מעל להצמדה תשאר קבועה. ולמי שחוששים – אפשר להפסיק הוראת קבע (הקרן נשמרת וגם תנאי ההצמדה למה שכבר הופקד), לשנות את הסכום למעלה או למטה ואפילו לעצור ולהקפיא תשלומים למשך מספר חודשים. הרעיון הכי חמוד שאני שמעתי עליו בענין הזה הוא לחסוך את דמי הביטוח לאומי לילדים שמתקבל – 167 ש"ח במקרה שלי. במילא זה לא יחסר בכיס אבל בצורה כזו של חסכון באמת אפשר לתת לילדים משהו רציני בעתיד.

במה להשקיע? הכלים העומדים לרשותכם הם רבים ומגוונים- פקדונות שקליים, תוכניות חסכון, ואפילו קרנות נאמנות הנסחרות בבורסה. פעם היה מאד נפוץ שסבים פתחו קופות גמל לנכדים אולם מאז שנכנס חוק הפנסיה החדש, הכספים המופקדים בצורה כזו ע"ש הנכדים, יוכלו להנתן להם רק כשהם בעצמם יהיו סבא וסבתא וזה הפך פחות פופולארי. גם ההשקעה בקרנות נאמנות לא מתאימה לחסכון לילדים צעירים, מה שמשאיר אותנו בעיקר עם פקדונות וחסכונות. אל תדאגו, גם כאן יש אפיקים ומסלולים ואפשרויות שונות.

דבר אחרון – על שם מי תהיה ההשקעה? אם זה על שם ההורה, אז הכסף למעשה שייך להורה ורק החלטתו הפנימית היא שמציינת שהשקעה זו מוקדשת לילד. זה בעצם כמו לרשום לילד מה חייבים לו בפנקס קטן ולא להפקיד בבנק. אם יוטל עיקול על חשבון ההורה, הכסף יתפס כחלק מהנכסים שעיקול יכול לקחת. לעומת זאת, כסף ע"ש הילד הוא של הילד, בעיקר אם מועד הסיום של ההשקעה יהיה אחרי שהילד כבר נחשב בוגר, כלומר מעל גיל 18 . כל עוד הילד הוא קטין, ההורה יכול לפדות את הכסף ולעשות בו כרצונו אבל בהגיע הילד לבגרות רק הוא יוכל לתת הוראות. לכן לא ניתן לשעבד או לעקל כספים כאלה. מי שנותן את הכסף לילד נחשב אחראי מול הבנק ונקרא "מקנה מתנה". רק הוא יכול לתת הוראות (רק הדוד שפתח את החסכון יכול לתת הוראות מה יעשה עם הכסף, כל עוד הילד קטין).

הנה, יצא לי מאמר גדול על כסף קטן… זה הזמן להפרד ולאחל חג אורים שמח לכולכם.

רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו לפייסבוק, עקבו אחרינו בטוויטר. כדאי גם להצטרף לניוזלטר שלנו ולהירשם להתראות ב-RSS.