כולנו חיים ועובדים במבנים. רק למעטים מאיתנו יש את התענוג של לבלות את תקופת עבודתם במרחב הפתוח ללא גג מעל לראשיהם.

מאז ראשית ימי האנושות, כשהשבטים הראשונים הפסיקו לנדוד  והקימו יישובי קבע, יצר האדם מבנים קבועים אשר ישמשו אותו למגורים, לבישול, לאכסון חומרי גלם ותוצרי החקלאות ועוד אין ספור שימושים.

כבר בשלב הזה נתקלו בני האדם באתגר הסביבתי הראשון – ממה לבנות את בתיהם? מהו חומר הגלם הזמין והנוח ביותר אשר ממנו ניתן להרכיב את המבנה – האם יהיו אלו בולי עץ מהיער הסמוך? האם זרדים וקש מכוסים בוץ? או שמא לבנים של קרח אשר נחצבו מהקרחון?

ניצול משאבי הטבע – כשהזמין הולך ונעלם

השימוש במשאבי טבע לטובת הקמת מבנים אולי אינו מהווה בעיה כאשר צפיפות המבנים היא נמוכה, אבל כאשר הקהילה האנושית מתרבה, אזי עולה הצורך לבנות עוד ועוד בתים והדבר מתחיל להוות אתגר סביבתי של ממש.

בנייה ירוקה הינה חלק מגישה הוליסטית של הבנק בנושא איכות הסביבה. גישה זו כוללת מרכיבים רבים, כגון הפחתת כמות הנייר בסניפים על ידי הנייר המרת הדו"חות הכתובים  המועברים לסניפים לדו"חות לצפייה בלבד, שימוש במחסניות ממוחזרות למדפסות ועוד.

ברוח זו, השיק לאומי לאחרונה את שירות לאומי Digital, המאפשר ללקוחות לקבל שירות באמצעות ערוצים ישירים כמו "לאומי בסלולר", "לאומי באינטרנט", עמדות מידע וכספומטים, לאומי צ'אט ולאומי Call.

גישה זו מאפשרת ללקוח קבל שירות מבלי להגיע לסניף. באופן זה אפשר להקטין את שטח הסניפים ולחסוך משמעותית באנרגיה ובמשאבים

החשמל – רחוק מהעין, רחוק מהלב?

אחד היתרונות הגדולים שבאו בעקבות המצאת החשמל הייתה היכולת להאיר את הבית גם בשעות החשכה ללא תלות בהבערה של מדורה או כמות גדולה של נרות בתוך החלל הפנימי.

בערה זו גרמה לאחת הבעיות הבריאותיות הקשות ביותר והיא הזיהום הפנים-ביתי או Indoor pollution.

הנורה עצמה לא גורמת באופן ישיר לפליטות מזיקות או עשן לאוויר. הרחקת מקור האנרגיה מתוך הבית עצמו אל מתחמי ייצור אנרגיה (תחנות כוח) הפכה את הנושא הזה לרחוק מהעין ורחוק מהלב.

אנחנו לא מודעים להיקף הזיהום שהחשמל שלנו מייצר כי הארובה היא רחוקה מאוד וגם באופן יחסי חלקנו בסך הייצור הוא מזערי.

התפיסה של הבנייה הירוקה מחזירה את האחריות על ניצול האנרגיה חזרה אל פתח דלתנו. אנחנו מסוגלים וצריכים לדעת מה המשמעות של היקפי צריכת האנרגיה שלנו בכל האמור בהתייחס להתחממות כדור הארץ, וליישם מגוון גדול של צעדים שכל תכליתם הוא לצמצם השפעה שלילית זו.

במונחים מקצועיים, מדובר על המדרך הפחמני של הבית שלנו, כלומר "טביעת הרגל" של השימוש שלנו באנרגיה – הפליטות של הפחמן.

זוהי המהות של הבנייה הירוקה – זוהי גישה אשר מבצעת הסתכלות סביבתית רחבה על המתחמים הבנויים בהם אנו מבלים את מרבית חיינו ומציעה לאמץ צעדים שונים ומגוונים בהפחתת השפעה שלילית זו.

יתרונות הבניה הירוקה באים לידי ביטוי גם באיכות החיים בתוך המבנה ובחסכון באנרגיה, אף שלעתים ישנה השקעה ראשונית.

לדוגמא, ישנם מבנים אשר מערכת מזוג האוויר שלהם יונקת את האוויר "הצח" ממפלס הכביש. במבנה ירוק יחידות מיזוג האוויר (ה"צ'ילר") יהיו על הגג, ואם המבנה הוא רב קומתי הרי שבגובה רב האוויר פחות מזוהם.

דוגמא נוספת היא הצבתו של הבניין על גבי המגרש עצמו. הבנייה הירוקה מעדיפה העמדה אשר חושפת כמה שפחות מצלעות הבניין לקרינת שמש ישירה. במדינה ברוכת שמש כשלנו, כדאי ורצוי להעמיד את המימד הרחב של הבניין בכיוון דרום  או צפון ואז ליהנות מתאורה לכל אורך שעות היום ללא קרינה ישירה.

אפשר בהקשר זה להביא גם את נושא השימוש בקירות חיפוי חיצוניים. אני מניח שרובכם מכירים את המשרדים המחופים בזכוכית כהה, אשר סופגת קרינת שמש במהלך היום ומחממת את החדר.

חימום זה מצריך שימוש מאסיבי במזגן. גישת הבנייה הירוקה מעדיפה הוספת סוככים למיניהם מחוץ לבניין. סוככים אלו המותאמים לכיוון השמש מהווים מחסום פיסי לעצירת הקרניים ומצילים על החלון עצמו.

ישנן דוגמאות רבות ליישומים ירוקים בארגונים. ניתן לקראו עוד על בנייה ירוקה כאן.

אשמח להרחיב ולענות על שאלות בעניין.