הטור הזה הוא למעשה הקדמה הכרחית לטורים הבאים שאני מתכוון להציג בפניכם. אני רוצה להעלות לדיון את נושא ההתחממות העולמית.

חשוב לזכור שכל ארגון – בין אם מדובר במשרד קטן או בבניין רב-קומות – יוצר השפעות על סביבתו ובפרט על התחממות כדוד הארץ. מידת ההשפעה על הסביבה שלנו כארגון נכללת בתוך מה שקרוי "המדרך הפחמני", מדד עולמי המנטר ומשקלל את ההשפעה על האקלים הגלובלי של ארגונים, אירועים רבי-משתתפים או מוצרים.

תופעת ההתחממות העולמית היא אחת התופעות הסביבתיות המרתקות ביותר שיש. למעשה, כולנו חייבים את חיינו לעובדה שלא כל החום, אשר מגיע מהשמש, עוזב את כדור הארץ וחלק נשאר בתוך מעטפת האטמוספרה ומאפשר חיים. ללא תופעה זו היינו כולנו קופאים וכדור הארץ היה עוד כוכב חסר חיים המשייט לו ברחבי החלל, כמו כוכבים רבים אחרים.

משהו השתנה בשנים האחרונות. מה שהשתנה זה אנחנו, בני האדם. לפני חודשיים, התכנסה ועידה עולמית בקופנהגן כדי להחליט על דרך התמודדות של האנושות עם השינויים שאנו גורמים לאטמוספרה. ועידת האקלים הסתיימה מבלי שנקבעה תוכנית מחייבת לכל אומות העולם, אך היא כן העלתה לסדר היום העולמי את נושאי איכות הסביבה בעוצמה שלא הייתה כדוגמתה.

לנו חם – באירופה קופאים

עובדה היא שמאז המהפכה התעשייתית, אנו מסתמכים יותר ויותר על שריפה של נפט ופחם כדי לייצר אנרגיה עבור צרכי החיים המתפתחים שלנו. השריפה הזו גורמת לפליטה של גזים אשר מצטברים ומעבים את השמיכה המכסה את כדור הארץ, וכאן מתחת אכן הדברים הולכים ומתחממים. רבים שואלים כיצד  מחד מאיימים אנשי הסביבה בהתחממות עולמית ומאידך אירופה עוברת את התקופה הקרה ביותר זה שלושים שנה.

רובה של אירופה נמצא היום במצב של שיתוק תחבורתי. מאות אנשים כבר מתו כתוצאה מהקור הכבד ונזק גדול נגרם למגזרים עסקיים רבים. אז כן, העולם מתחמם, ובעוד שבאירופה קופאים מקור, אנחנו הולכים לים בפברואר (לפחות זה היה נכון עד לסוף השבוע הגשום שעבר עלינו).

לכן בהקשר זה, חשוב לזכור שהאיום האמיתי מהאצת ההתחממות העולמית הוא אובדן האיזון של המערכת האקלימית של כדור הארץ, והאמת היא שלאף אחד אין מושג איך תראה המערכת החדשה ומה יהיו אירועי הקיצון שילוו אותנו עד שזו תתייצב.

מה ניתן לעשות?

זו הסכנה הגדולה שטמונה במשבר האקלימי – חוסר הוודאות לגבי הדרך בה יגיב הטבע להתנהגות שלנו. אל מול תרחיש זה של אי ודאות הפעילות הנבונה ביותר שאנו, הן כיחידים והן כנציגי ארגונים, יכולים לעשות זה לייצר מסגרת עולמית מחייבת להפחתת פליטות ולשמירה על האיזון האקלימי הקיים. רק אם כולנו נתגייס למשימה חיונית זאת (ארגונים ואנשים פרטיים) נוכל לפחות למנוע החמרת התופעה.

אחריות סביבתית בלאומי

אנו בלאומי עוקבים אחרי שינויים אלו ובתור התחלה, מבצעים חישוב מדי שנה בשנה של מידת ההשפעה שלנו על התחממות כדור הארץ, כחלק מהמדרך הפחמני. אנו למעשה מצמידים את כל פעילויות הבנק לשווה ערך של טון פחמן דו חמצני.

אנו עושים מאמצים כדי להפחית מדרך זה, אבל מכיוון שהבנק גדל כל הזמן יש בכך קושי לא מבוטל. זוהי בדיוק הסיבה שאנו מבצעים קיזוז פחמני ובעצם מממנים הפחתה של פליטות המתבצעת במקום אחר, במקרה שלנו במשפחות בלוד. על הפרוייקט המלהיב הזה – בטור הבא.

רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו לפייסבוק, עקבו אחרינו בטוויטר. כדאי גם להצטרף לניוזלטר שלנו ולהירשם להתראות ב-RSS.