כפי שציינתי בטור עצמו ובהתייחסותי לתגובות אחרות, המתאם בין אפיקי ההשקעה השונים והשווקים השונים עלה באופן משמעותי בשנים האחרונות.

עם זאת, בטור ניסיתי להראות כי בפרט בשווקים קטנים יחסית, כדאיות הפיזור בעיתות משבר עולה דווקא, בגלל הסיכון המגולם באפשרות לקריסה בשוק המקומי.

מי שהשקיע בשוקי ההון של איסלנד ואירלנד נכווה, אך עבור משקיעים בינ"ל שהשקיעו נתח קטן מהתיק שלהם שם, הפגיעה לא הייתה דרמטית (בפרט, כמו שציינת, בהתחשב בעובדה שכול השווקים ירדו).

מי שספג את ההפסדים הגדולים ביותר היו, מן הסתם, המשקיעים המקומיים. עבורם, פיזור התיק סביר להניח שבאמת לא היה מספק תשואה חיובית, אבל כן היה יכול למנוע מחיקה כמעט וטוטאלית של תיק ההשקעות. עבורם התועלת בפיזור הייתה הכול חוץ מאשליה.

אין ספק שנושא המיסוי היה בעבר אחד הגורמים המרתיעים המשמעותיים ביותר להשקעה בניירות ערך זרים וההשפעה של ההיסטוריה מורגשת עד היום.

נושא העמלות פחות רלוונטי לעיסוקי ולכן אני פחות מעורה בו, אך השקעה בני"ע בחו"ל לעיתים כרוכה בעלויות גבוהות יותר מאלו בהן אנו מורגלים בארץ ולפיכך ניהול קרן המתמחה בשווקים בינ"ל עשוי להיות יקר יותר.

עלות ההשקעה היא שיקול חשוב בהחלטה מהו כלי ההשקעה הטוב ביותר למימוש מטרת ההשקעה.

תודה על תגובתך.

העדפה לשוק מקומי היא תופעה ידועה ובד"כ נובעת משלל סיבות, בחלקן לגיטימיות לגמרי.

ההחלטה שלי לכתוב על הנושא היא מכיוון שמה שנקרא בעגה המקצועית "home bias", קיים בישראל בממדים גדולים יחסית.

אחת הסיבות לכך היא העובדה שעד לעבר הלא כ"כ רחוק, היה בישראל יתרון מיסויי להשקעות מקומיות מה שהוביל לכך שגם העניין, גם מגוון הכלים וגם הידע שהיה למשקיע הישראלי הממוצע בכל הנוגע להשקעות בחו"ל היו מוגבלים.

בינתיים הזמנים השתנו ולהערכתי, על בעלי המקצוע להביא למודעות המשקיעים את כל האפשרויות העומדות בפניהם. מעבר לכך, אל תשכח שהשקעות בחו"ל זה תחום העיסוק שלי, אז ברור שתמיד אנסה ליחצ"ן אותו.

תודה על תגובתך.

כפי שהשבתי למגיבים הקודמים, המטרה בפוסט הזה אכן הייתה להעביר מסר באמצעות דוגמא קיצונית ולא למצות את כל האספקטים השונים הכרוכים בנושא פיזור ההשקעות.

אני מסכימה איתך בהחלט שניתן ורצוי לבצע פיזור השקעות גם בהשקעה בשוק בודד, אם באמצעות השקעה בסוגי נכסים שונים, אם ע"י גיוון ברמות הסיכון בכול סוג נכס, ואף במורכבות כלי ההשקעה.

יחד עם זאת, אני רואה ביצירת חשיפה לשווקים אחרים חשיבות גדולה ביותר, כאשר בה בעת אני רואה לנגד עיני מודעות נמוכה מדי לנושא, שלא נדבר על היישום בפועל של המשקיעים.

עוד הערה קטנה לגבי אירלנד ואיסלנד: כאמור, בחרתי בכוונה בשווקים "אזוטריים" אלו, בדיוק משום שכך הם נתפסים ע"י המשקיע הישראלי. אך להבדיל מהשוק הישראלי, שווקים אלו השתייכו לפני המשבר ומשתייכים גם היום למשפחת המדינות/שווקים המפותחים – בין אם ע"י קרן המטבע העולמי ובין אם ע"י חברות המנהלות מדדים, כגון MSCI‏.

לראובן, חנן וליאור,

תודה על תגובותיכם. כפי שכתבתי בפוסט עצמו, לא התיימרתי להציג התייחסות מקיפה וממצה לנושא. עבודות ומאמרים רבים נכתבו בעניין וסקירה מעמיקה בטח שאי אפשר לתת במסגרת של בלוג.

המטרה שלי הייתה לתת דוגמא למצב קיצון, כזו שכל אחד יכול להבין באמצעותה את המסר.

לגבי אופן הפיזור, אני חושבת שהייתי ברורה למדי לגבי החשיבות שאני נותנת ליצירת חשיפה לשווקי חו"ל, להבדיל מהשקעת כל התיק בשוק קטן ובודד.

מעבר לכך, לאור עליית המתאמים בין השווקים השונים, אין ספק כי קיימת חשיבות גדולה לפיזור בין סוגי הנכסים.

בעולם נהוגה חלוקה בסיסית ביותר של התיק למניות, אג"ח ונזילות. אני מאמינה כי ברמה העקרונית, יש מקום ליצירת חשיפה גם לסוגי נכסים נוספים, כגון נדל"ן, חומרי גלם וכן הלאה.

כפי שציינתם בתגובותיכם, בכל סוג נכס קיימות חלופות השקעה שונות שיכולות לשמש ליצירת פיזור ולגיוון התיק. בשווקי האג"ח, למשל, ניתן ליצור פיזור באמצעות בחירת מנפיקים בדרגות סיכון שונות, בחירת אג"חים בעלי אורך חיים שונה ואג"חים שהריבית עליהם נקבעת עפ"י מנגנונים שונים.

כמובן שבכל סוג נכס אפשר להשקיע בצורות שונות, מהשקעה במכשירים שבהגדרתם מציעים פיזור כגון קרנות נאמנות ותעודות סל (או ETF's), השקעה ישירה בנכס כגון אג"ח או מניה בודדת ועד השקעה במכשירים מתוחכמים ומורכבים יותר כגון אופציות, חוזים עתידיים וכן הלאה.

לגבי השאלה מה עדיף לעשות, אז התשובה הפשטנית ביותר היא שככל שהבנת המשקיע את שוק ההון היא בסיסית יותר ותיק ההשקעות קטן יותר, כך עדיף להתרכז במספר נמוך יותר של כלים, הנותנים פיזור רחב ונאות.

בד"כ למשקיעים מסוג זה באמת לא תתאים השקעה בשווקים אזוטריים ובמכשירים מורכבים ועדיף להם להתרכז בנכסים הפיננסים הבסיסיים – אג"ח, מניות ונזילות.

ליאורה.