הוסף למועדפים

לפזר או לא לפזר?

ליאורה קפלן
feature photo

מתוקף תפקידי, אני עוסקת בשאלת כדאיות פיזור תיק ההשקעות. מן הסתם התהיות לגבי שאלת הכדאיות מתחזקות בתקופות בהן המתאם בין השווקים ואפיקי ההשקעה השונים גבוה במיוחד.  אין בכוונתי להציג כאן תשובה מקיפה וממצה, אך אני כן רוצה להתייחס למצבי קיצון, שבהם התרומה של הפיזור היא קריטית.

התהליכים אותם חווינו בשנים האחרונות, אלה שהביאו לגידול במתאם, היו מרתקים.  הכסף הזול שהציף את העולם זרם לכל אפיקי ההשקעה בשווקים המוכרים וגם לכמה אפיקים חדשים ושווקים אזוטריים. התוצאה הייתה מגמת עליות גורפת.

סיומו החד והכואב של תור הזהב והמנה הנדיבה של הפאניקה שליוותה אותו הביאו למשיכה מהירה של הרבה מאוד כסף מרוב האפיקים והשווקים הללו, וגרמו גם למגמת ירידות גורפת עוד יותר. כאמור, המתאם בין האפיקים והשווקים הרקיע שחקים.

למשקיעים ישראלים תמיד היה קשה לבלוע את הצפרדע הזו, של הפיזור. מבחינתם, השקעה בחו"ל משמעותה כניסה לשווקים, שאותם הם מכירים פחות ומבינים פחות. זאת השקעה שדורשת יותר מאמץ במעקב אחריה ואשר לעיתים גם עלותה הכספית גבוהה יותר (עמלות, דמי ניהול וכן הלאה).

לכל אלה, נוספה העובדה שביצועי השוק המקומי היו עדיפים על אלו של לא מעט שווקים מפותחים אחרים, כאשר רמת הסיכון בשוק המקומי נתפסה כנמוכה משווקים מתפתחים אחרים.

כך, לכאורה, אין הגיון ב"יציאה החוצה", בוודאי בתקופה שבה כל השווקים נעים ביחד. במשך שנים צורת המחשבה הזו פחות או יותר הוכיחה את עצמה. הבעיה עם הנחת העבודה הזו מתעוררת ברגע שבו היא מפסיקה להוכיח את עצמה.

לעולם אל תאמרו "לעולם"

נניח שאנחנו לא גרים בישראל, אלא במקום אחר. נניח איסלנד. התאריך היום הוא ה-1 לינואר 2008. לפי אותו ההיגיון, בתור משקיעה איסלנדית אבחן מה עשה השוק המקומי, אותו אני מכירה באופן סביר (אני שומעת חדשות, מכירה את רוב החברות, יודעת מה קורה פחות או יותר בכלכלה).

המדד האיסלנדי המוביל, המקביל של מדד המעו"ף שלנו, כמעט ריבע את עצמו מאז תחילת שנת 2000. לעומת זאת מדד ה- S&P500 האמריקאי, למשל, לא זז באותה תקופה. בכלל. בהינתן עובדות אלו, לו הייתם תושבי איסלנד הרחוקה, היכן הייתם מעדיפים להשקיע את מיטב כספכם? כמובן שאפשר גם לקחת דוגמא קצת פחות קיצונית -  אירלנד. בתחילת 2008 התשואה, שהמדד האירי השיג מאז תחילת העשור, עמדה על כ- 140%. לא רע, נכון?

רק להזכיר - בשנת 2008 המדד האיסלנדי איבד בערך 95% מערכו. המדד האירי איבד 66% וה- S&P500 איבד 38.5%.  וודאי שיש משקיעים שבתחילת 2008 ידעו שאיסלנד צועדת לאבדון, שמצבה של אירלנד יהפוך לעגום ביותר, וגם שהמשבר הכלכלי הגדול ביותר ב-100 השנים האחרונות כבר עומד בפתח הדלת והכלכלה הגלובלית כולה עומדת על סף מיתון עמוק.

תמיד יש את אלו שידעו שמשהו הולך לקרות והוציאו את הכסף שלהם בדיוק בזמן. אבל לא כולנו כלכלנים, ולא כולנו אנליסטים וגם אלו שכן, לא תמיד מסוגלים לראות את התמונה המלאה או לדמיין את גודל הקטסטרופה העתידה לקרות.

לכן גם אם אנחנו חושבים שאנחנו יודעים כל מה שיש לדעת על השוק המקומי, הרי שתמיד כדאי לזכור שהפתעות תמיד יהיו ופעם ב-100 שנים אפשר גם לצפות לתרחישים שנשמעים כמו מדע בדיוני. כשזה קורה, עדיף שתהיה לנו את ההגנה המינימאלית, שאותה מספק הפיזור לתיק. אם יש משהו אחד שאני מקווה שכולנו הפנמנו בעקבות המשבר הנוכחי, הרי זה את המשפט Never Say Never.


16 תגובות עד כה

  • הפיזור איננו מגן על תיק ההשקעות, אלא מביא לתוצאות בינוניות לכל היותר.
    דווקא הדוגמא שנתת לגבי המשבר האחרון, הוכיחה שלא היה מקום להתחבא בו בשיא המשבר. כל האפיקים קרסו בעשרות אחוזים מן השיא. אשליית הפיזור לא הועילה.
    מעניין לציין שכעת, לאחר שגל התיקון הנוכחי הינו מעבר לשיאו, חוזרים כולם לקלישאות הישנות: פיזור, השקעה לטווח ארוך, Buy & Hold ושאר ירקות….
    הגל הנוכחי, יפריך אחת ולתמיד את הקלישאות הללו…לפחות עד המפולת הבאה…

    • נדב שלום.

      כפי שציינתי בטור עצמו ובהתייחסותי לתגובות אחרות, המתאם בין אפיקי ההשקעה השונים והשווקים השונים עלה באופן משמעותי בשנים האחרונות.

      עם זאת, בטור ניסיתי להראות כי בפרט בשווקים קטנים יחסית, כדאיות הפיזור בעיתות משבר עולה דווקא, בגלל הסיכון המגולם באפשרות לקריסה בשוק המקומי.

      מי שהשקיע בשוקי ההון של איסלנד ואירלנד נכווה, אך עבור משקיעים בינ"ל שהשקיעו נתח קטן מהתיק שלהם שם, הפגיעה לא הייתה דרמטית (בפרט, כמו שציינת, בהתחשב בעובדה שכול השווקים ירדו).

      מי שספג את ההפסדים הגדולים ביותר היו, מן הסתם, המשקיעים המקומיים. עבורם, פיזור התיק סביר להניח שבאמת לא היה מספק תשואה חיובית, אבל כן היה יכול למנוע מחיקה כמעט וטוטאלית של תיק ההשקעות. עבורם התועלת בפיזור הייתה הכול חוץ מאשליה.

  • הי ליאורה,
    בגדול אני מסכים שהפיזור הוא חשוב, אבל חייב לכלול מרכיב של "העדפה לשוק המקומי" שיהיה גדול יותר ככל שהחוסך חש זיקה גדולה יותר למולדתו (השוק המקומי).
    הדוגמא הרלוונטית ביותר שניתן לחשוב עליה היא משקיע צעיר החוסך לדירה ראשונה שהחליט לפזר סיכונים ע"י הצמדה למדד נדל"ן בינלאומי שרשם ירידות אל מול השוק הישראלי. אם נוסיף לכך גם את התחזקות המטבע הישראלי ביחס לסל, הרי שאולי יחסית לתיק נדל"ן של כל שוק מקומי שאינו ישראלי התשואה עודפת, אך המשקיע שלנו חש זיקה למולדתו ואינו יכול לממש את התיק ופשוט להמשיך את חייו במדינה אחרת, ולכן לקח על עצמו סיכון למרות הפיזור.

    • תודה על תגובתך.

      העדפה לשוק מקומי היא תופעה ידועה ובד"כ נובעת משלל סיבות, בחלקן לגיטימיות לגמרי.

      ההחלטה שלי לכתוב על הנושא היא מכיוון שמה שנקרא בעגה המקצועית "home bias", קיים בישראל בממדים גדולים יחסית.

      אחת הסיבות לכך היא העובדה שעד לעבר הלא כ"כ רחוק, היה בישראל יתרון מיסויי להשקעות מקומיות מה שהוביל לכך שגם העניין, גם מגוון הכלים וגם הידע שהיה למשקיע הישראלי הממוצע בכל הנוגע להשקעות בחו"ל היו מוגבלים.

      בינתיים הזמנים השתנו ולהערכתי, על בעלי המקצוע להביא למודעות המשקיעים את כל האפשרויות העומדות בפניהם. מעבר לכך, אל תשכח שהשקעות בחו"ל זה תחום העיסוק שלי, אז ברור שתמיד אנסה ליחצ"ן אותו.

      • תודה על התשובה המהירה.
        האמת היא, שמעניין שציינת שמיסוי רווחי הון בארץ הוא קרוב לאלה שבחו"ל, כי זה מזכיר לי דיסוננס קוגניטיבי שמתעורר בי כל אימת שאני פוזל להשקעה בחו"ל.
        העמלות של הגופים המנהלים קרנות המתמחות בשווקים בינ"ל גבוהות משמעותית מאלה המשקיעות בארץ, ובפרט עמלות הקנייה. נכון שזה לא 20 או 25 אחוז על הרווח כמו מס הכנסה, אבל כיוון שתיק השקעות אקזוטי נתון לשינויים תכופים, כל עמלת קנייה כזו פוגעת בתשואה וזה בסוף מטה את הכף לטובת הקרן המקומית.

        • אין ספק שנושא המיסוי היה בעבר אחד הגורמים המרתיעים המשמעותיים ביותר להשקעה בניירות ערך זרים וההשפעה של ההיסטוריה מורגשת עד היום.

          נושא העמלות פחות רלוונטי לעיסוקי ולכן אני פחות מעורה בו, אך השקעה בני"ע בחו"ל לעיתים כרוכה בעלויות גבוהות יותר מאלו בהן אנו מורגלים בארץ ולפיכך ניהול קרן המתמחה בשווקים בינ"ל עשוי להיות יקר יותר.

          עלות ההשקעה היא שיקול חשוב בהחלטה מהו כלי ההשקעה הטוב ביותר למימוש מטרת ההשקעה.

  • תודה ליאורה, החכמתי.

  • מאמר כללי מדי, שטחי מדי, לא נכנס לפרטים ולדעתי לא ממצה בכלל.
    פיזור השקעות אפשר לעשות בארץ, על ידי בחירת אפיקי השקעה שונים שכולם במטבע ישראלי, ואין צורך להכנס לדיון לגבי שווקים מסוכנים או מתעוררים כגון איסלנד או אירלנד. המשמעות של פיזור היא שמשקיע לא "יהמר" על מניה אחת או מדד אחד שיעשה הכל בשבילו ויבחר בגישה "דפנסיבית" שלפיה "לעולם ישלש אדם כספו " (הרמב"ם) ויצא ניזוק פחות בהתהפכות השוק.
    השטחיות של המאמר מזכירה לי את מירב בר קיימא במשחק ההשקעות של לאומי, וחבל.

    •  

      תודה על תגובתך.

      כפי שהשבתי למגיבים הקודמים, המטרה בפוסט הזה אכן הייתה להעביר מסר באמצעות דוגמא קיצונית ולא למצות את כל האספקטים השונים הכרוכים בנושא פיזור ההשקעות.

      אני מסכימה איתך בהחלט שניתן ורצוי לבצע פיזור השקעות גם בהשקעה בשוק בודד, אם באמצעות השקעה בסוגי נכסים שונים, אם ע"י גיוון ברמות הסיכון בכול סוג נכס, ואף במורכבות כלי ההשקעה.

      יחד עם זאת, אני רואה ביצירת חשיפה לשווקים אחרים חשיבות גדולה ביותר, כאשר בה בעת אני רואה לנגד עיני מודעות נמוכה מדי לנושא, שלא נדבר על היישום בפועל של המשקיעים.

      עוד הערה קטנה לגבי אירלנד ואיסלנד: כאמור, בחרתי בכוונה בשווקים "אזוטריים" אלו, בדיוק משום שכך הם נתפסים ע"י המשקיע הישראלי. אך להבדיל מהשוק הישראלי, שווקים אלו השתייכו לפני המשבר ומשתייכים גם היום למשפחת המדינות/שווקים המפותחים – בין אם ע"י קרן המטבע העולמי ובין אם ע"י חברות המנהלות מדדים, כגון MSCI‏.

  • איפה החידוש? כדאי להוסיף קצת יותר מידע על אופן הפיזור

    • לראובן, חנן וליאור,

      תודה על תגובותיכם. כפי שכתבתי בפוסט עצמו, לא התיימרתי להציג התייחסות מקיפה וממצה לנושא. עבודות ומאמרים רבים נכתבו בעניין וסקירה מעמיקה בטח שאי אפשר לתת במסגרת של בלוג.

      המטרה שלי הייתה לתת דוגמא למצב קיצון, כזו שכל אחד יכול להבין באמצעותה את המסר.

      לגבי אופן הפיזור, אני חושבת שהייתי ברורה למדי לגבי החשיבות שאני נותנת ליצירת חשיפה לשווקי חו"ל, להבדיל מהשקעת כל התיק בשוק קטן ובודד.

      מעבר לכך, לאור עליית המתאמים בין השווקים השונים, אין ספק כי קיימת חשיבות גדולה לפיזור בין סוגי הנכסים.

      בעולם נהוגה חלוקה בסיסית ביותר של התיק למניות, אג"ח ונזילות. אני מאמינה כי ברמה העקרונית, יש מקום ליצירת חשיפה גם לסוגי נכסים נוספים, כגון נדל"ן, חומרי גלם וכן הלאה.

      כפי שציינתם בתגובותיכם, בכל סוג נכס קיימות חלופות השקעה שונות שיכולות לשמש ליצירת פיזור ולגיוון התיק. בשווקי האג"ח, למשל, ניתן ליצור פיזור באמצעות בחירת מנפיקים בדרגות סיכון שונות, בחירת אג"חים בעלי אורך חיים שונה ואג"חים שהריבית עליהם נקבעת עפ"י מנגנונים שונים.

      כמובן שבכל סוג נכס אפשר להשקיע בצורות שונות, מהשקעה במכשירים שבהגדרתם מציעים פיזור כגון קרנות נאמנות ותעודות סל (או ETF's), השקעה ישירה בנכס כגון אג"ח או מניה בודדת ועד השקעה במכשירים מתוחכמים ומורכבים יותר כגון אופציות, חוזים עתידיים וכן הלאה.

      לגבי השאלה מה עדיף לעשות, אז התשובה הפשטנית ביותר היא שככל שהבנת המשקיע את שוק ההון היא בסיסית יותר ותיק ההשקעות קטן יותר, כך עדיף להתרכז במספר נמוך יותר של כלים, הנותנים פיזור רחב ונאות.

      בד"כ למשקיעים מסוג זה באמת לא תתאים השקעה בשווקים אזוטריים ובמכשירים מורכבים ועדיף להם להתרכז בנכסים הפיננסים הבסיסיים – אג"ח, מניות ונזילות.

      ליאורה.

  • אני חושב שנכון להעדיף את שווקי חו"ל על השוק שלנו שהחלק הראשי בו
    מעוף 25 מווסת לחלוטין .
    אם הייתי משקיע זר לא הייתי מתקרב להשקעות במדינת ישראל ולו רק בגלל הסיכון שבעימות ישראלי – איראני .
    שווקי העולם אמיתיים הרבה יותר . העדפה ל-2010 הודו-אוסטרליה-ברזיל.לפי הסדר הזה.
    אני חושב בסופו של עניין ומנסיוני הרב שפיזור השקעות מעלה את ההסתברות לכישלון ולא מקטין אותו כנהוג לחשוב .
    יום טוב.

    • תודה על תגובתך.

      על-פי התיאוריה בלבד, שיעור ההשקעה בשוק המקומי בשוק קטן כמו ישראל צריכה להיות מזערית. אבל אי אפשר להתעלם מכל אותם גורמים המביאים את המשקיע (ולא משנה מהיכן הוא) להעדיף את השוק הביתי שלו.

      ההיכרות הבסיסית שלו עם החברות המקומיות, הנגישות שלו למידע עליהן והקלות בה הוא יכול לנהל את השקעותיו הם אלמנטים משמעותיים בקבלת החלטות ההשקעה.

      אך גם למי שמושקע אך ורק בשוק המקומי ישנן אפשרויות להשגת פיזור. כך, בהשקעה בשוק המניות אפשר להשקיע בחברות גדולות (כגון חברות המעו"ף) ואפשר להשקיע גם בחברות קטנות יותר. אפשר גם להשיג חשיפה לחו"ל באמצעות השקעה בחברות ישראליות שמרבית פעילותן היא בחו"ל דווקא.

      לגבי ההסתברות לכישלון, אני מסכימה איתך שיש צורך במידה של זהירות. השווקים היום נעים ביחד הרבה יותר מבעבר ומגמה זו מורגשת בעיקר בתקופות של ירידות.

      אם זה לא מספיק, גם המתאם בין סוגי הנכסים השונים התחזק. כך שלעיתים פיזור שאינו מושכל יכול באמת לפגוע בפוטנציאל של תיק ההשקעות, במקום לעזור.

      כך, לדוגמא, התועלת המושגת מהשקעה בתעודת סל על המניות הגדולות באירופה ולצידה השקעה ישירה ב-20 חברות אירופאיות גדולות, נתונה בספק. בדיוק מסיבות אלה מומלץ להתייעץ עם גורם מקצועי בכל הנוגע לניהול ההשקעות.

      ליאורה.

  • אולי תעדכני אותנו בשינויים הגלובליים שעומדים לחול (לדעתך) בזמן קרוב

  • לא צריך מודלים מתמטיים (וכאלה לא חסרים) כדי להסכים עם הנאמר.יש לדעתי להדגיש גם את הצורך בפיזור בין נכסים מסוכנים יותר ופחות כמו אגח ממשלתי (ותלוי גם של איזה ממשלה… ) אגח קונצרני ומניות- הצורך בפיזור זה חשוב לא פחות.

    כמו כן, למשקיע הפרטי עדיף להשקיע בחו"ל באמצעות תעודות סל על מדדים רחבים ולא על שווקים או מדדים איזוטריים.

  • יותר מידי כללי
    את צריכה להיות יותר ממוקדת עם דוגמאות פיזור…

השארת תגובה

  •  
  •  
  •