לפזר או לא לפזר?
מתוקף תפקידי, אני עוסקת בשאלת כדאיות פיזור תיק ההשקעות. מן הסתם התהיות לגבי שאלת הכדאיות מתחזקות בתקופות בהן המתאם בין השווקים ואפיקי ההשקעה השונים גבוה במיוחד. אין בכוונתי להציג כאן תשובה מקיפה וממצה, אך אני כן רוצה להתייחס למצבי קיצון, שבהם התרומה של הפיזור היא קריטית.
התהליכים אותם חווינו בשנים האחרונות, אלה שהביאו לגידול במתאם, היו מרתקים. הכסף הזול שהציף את העולם זרם לכל אפיקי ההשקעה בשווקים המוכרים וגם לכמה אפיקים חדשים ושווקים אזוטריים. התוצאה הייתה מגמת עליות גורפת.
סיומו החד והכואב של תור הזהב והמנה הנדיבה של הפאניקה שליוותה אותו הביאו למשיכה מהירה של הרבה מאוד כסף מרוב האפיקים והשווקים הללו, וגרמו גם למגמת ירידות גורפת עוד יותר. כאמור, המתאם בין האפיקים והשווקים הרקיע שחקים.
למשקיעים ישראלים תמיד היה קשה לבלוע את הצפרדע הזו, של הפיזור. מבחינתם, השקעה בחו"ל משמעותה כניסה לשווקים, שאותם הם מכירים פחות ומבינים פחות. זאת השקעה שדורשת יותר מאמץ במעקב אחריה ואשר לעיתים גם עלותה הכספית גבוהה יותר (עמלות, דמי ניהול וכן הלאה).
לכל אלה, נוספה העובדה שביצועי השוק המקומי היו עדיפים על אלו של לא מעט שווקים מפותחים אחרים, כאשר רמת הסיכון בשוק המקומי נתפסה כנמוכה משווקים מתפתחים אחרים.
כך, לכאורה, אין הגיון ב"יציאה החוצה", בוודאי בתקופה שבה כל השווקים נעים ביחד. במשך שנים צורת המחשבה הזו פחות או יותר הוכיחה את עצמה. הבעיה עם הנחת העבודה הזו מתעוררת ברגע שבו היא מפסיקה להוכיח את עצמה.
לעולם אל תאמרו "לעולם"
נניח שאנחנו לא גרים בישראל, אלא במקום אחר. נניח איסלנד. התאריך היום הוא ה-1 לינואר 2008. לפי אותו ההיגיון, בתור משקיעה איסלנדית אבחן מה עשה השוק המקומי, אותו אני מכירה באופן סביר (אני שומעת חדשות, מכירה את רוב החברות, יודעת מה קורה פחות או יותר בכלכלה).
המדד האיסלנדי המוביל, המקביל של מדד המעו"ף שלנו, כמעט ריבע את עצמו מאז תחילת שנת 2000. לעומת זאת מדד ה- S&P500 האמריקאי, למשל, לא זז באותה תקופה. בכלל. בהינתן עובדות אלו, לו הייתם תושבי איסלנד הרחוקה, היכן הייתם מעדיפים להשקיע את מיטב כספכם? כמובן שאפשר גם לקחת דוגמא קצת פחות קיצונית - אירלנד. בתחילת 2008 התשואה, שהמדד האירי השיג מאז תחילת העשור, עמדה על כ- 140%. לא רע, נכון?
רק להזכיר - בשנת 2008 המדד האיסלנדי איבד בערך 95% מערכו. המדד האירי איבד 66% וה- S&P500 איבד 38.5%. וודאי שיש משקיעים שבתחילת 2008 ידעו שאיסלנד צועדת לאבדון, שמצבה של אירלנד יהפוך לעגום ביותר, וגם שהמשבר הכלכלי הגדול ביותר ב-100 השנים האחרונות כבר עומד בפתח הדלת והכלכלה הגלובלית כולה עומדת על סף מיתון עמוק.
תמיד יש את אלו שידעו שמשהו הולך לקרות והוציאו את הכסף שלהם בדיוק בזמן. אבל לא כולנו כלכלנים, ולא כולנו אנליסטים וגם אלו שכן, לא תמיד מסוגלים לראות את התמונה המלאה או לדמיין את גודל הקטסטרופה העתידה לקרות.
לכן גם אם אנחנו חושבים שאנחנו יודעים כל מה שיש לדעת על השוק המקומי, הרי שתמיד כדאי לזכור שהפתעות תמיד יהיו ופעם ב-100 שנים אפשר גם לצפות לתרחישים שנשמעים כמו מדע בדיוני. כשזה קורה, עדיף שתהיה לנו את ההגנה המינימאלית, שאותה מספק הפיזור לתיק. אם יש משהו אחד שאני מקווה שכולנו הפנמנו בעקבות המשבר הנוכחי, הרי זה את המשפט Never Say Never.
טורים נוספים הקשורים לנושא זה: