החודש החולף התאפיין בגל חום מעיק במיוחד, עם אחוזי לחות גבוהים. השהות בחוץ הפכה לבלתי נסבלת. גם הלילות, שהיו פעם מפלט מהחום, הפכו לקשים והמזגנים עבדו שעות נוספות.

עומס חום כבד זה הביא לשבירת שיאים בצריכת החשמל בישראל, אשר הגיעה לקרוב ל-11,500 מגה וואט.

למרות שחברת החשמל הודיעה שקצה גבול יכולת הייצור שלה נמוך מצריכת השיא הזו, למזלנו לא חווינו הפסקות חשמל גדולות, כפי שחווינו זאת בשנה שעברה. מכל מקום, ראשי משק החשמל מבינים שהמצב הנוכחי לא יכול להימשך לזמן רב.

ישראל היא מדינה שמתפתחת כל הזמן. אנו קולטים עלייה; אחוזי הילודה כאן הם גבוהים ביחס למדינות אירופה; הכלכלה הישראלית נמצאת בתנופה, למרות המשבר. נתונים אלו הם סימן לכך שקיים צפי לגידול מתמיד בביקושים לחשמל.

ברור לכל, כי יכולת ייצור החשמל של המשק הישראלי נמצאת כעת במצב של ניצולת מקסימאלית. מכיוון שישראל היא "אי-חשמלי" (אין לה חיבור למערכות חשמל של מדינות שכנות), מספיק גנרטור אחד ששובק, או יחידת ייצור שמתקלקלת, וחלקים גדולים מהארץ יסבלו מעלטה ויאלצו להעביר שעות רבות ללא מיזוג אוויר. במקרים מסוימים, מצב זה אף יכול להיות סיכון של ממש לבריאות.

מה אנחנו כארגון גדול יכולים לעשות, על מנת לחסוך באנרגיה?

ארגונים גדולים בדרך כלל מאופיינים בהיקפי נכסים גדולים, נכסים שצורכים אנרגיה. על כן, ארגון גדול בוודאי למד לחסוך אנרגיה בדרכים הקונבנציונליות: כלומר, שימוש בנורות חסכוניות כמו PL ו-T5. ארגונים בעלי מודעות מפותחת יותר לחסכון באנרגיה, מחליפים גם את גופי התאורה לכאלה עם משנקים אלקטרוניים.

אבל בטור הזה אני רוצה להמליץ על עוד כמה דרכים, שאולי הן קצת פחות מקובלות, אך הן יכולות לחסוך כספים רבים לארגון.

• שטיפה באויר – ללאומי יש קמפוס באזור התעשייה של לוד. בקמפוס נמצא מרכז המחשבים של הבנק. לעת ערב, בגמר העבודה, מערכת המזגנים נסגרת באופן אוטומטי. במשך הלילה הטמפרטורה במבנים עולה (מאחר ואין מיזוג).
  בבוקר, לפני תחילת העבודה, נדרש להפעיל את מערכות מיזוג האוויר בעוצמה רבה, על מנת להביא את טמפרטורת הפנים במבנים לטמפרטורה הרצויה (23 מעלות). תהליך זה צורך הרבה מאוד אנרגיה, כי המערכת צריכה להתגבר על החום שהצטבר במהלך הלילה.
  במקום זאת, מצאנו דרך יצירתית: אנו שוטפים את המתקן באוויר חיצוני, נקי קר ויבש. בדרך זו אנו צורכים פחות אנרגיה, מאחר ואנו משתמשים באוויר החיצוני, שהוא קר מהאוויר הפנימי וצח יותר. התוצאה היא חסכון של כ-50 אלף ש"ח בשנה.

• מערכות אל-פסק (UPS) – במשרדים רבים מותקנות מערכות כאלה, המגבות את מערכות המחשבים. מערכות ישנות יותר הן בעלות נצילות אנרגטית נמוכה (90%).
  קיימת חשיבות להתקנה של מערכות, ואם צריך החלפת מערכת קיימת במערכות חדשות, המאופיינות בנצילות אנרגטית גבוהה (95%). בכך יושג חסכון ניכר בחשבון החשמל. כלומר, החזר השקעה מהיר וקצר יותר.

• מזגנים מפוצלים - קיים אביזר המנתק את המזגן מדי שעתיים ונקרא "חסגן". החיסכון הגלום בהתקנת האביזר הוא בכך שפעולת המזגן מופסקת ואין צורך בהפעלה מחודשת. זאת מכיוון שבמקרים רבים, הטמפרטורה כבר נמוכה דיה בחדר ואין פגיעה בתנאי העבודה.
  הדבר החשוב יותר הוא שהאביזר מונע מצבים של השארת המזגן עובד, כאשר החדר אינו מאויש. נכון שקיימת גם אפשרות להתקנת גלאי נוכחות בחדר, אך הוא תלוי בהתאמת תשתית החשמל במבנה ועל כן, מייקר את ההליך.

• מערכת בקרת מבנה – המערכת מאפשרת לשלוט על מערכת התאורה והמיזוג במבנה, ובכך לחסוך בצריכת החשמל. המערכת מאפשרת לנתק את התאורה ומיזוג האוויר במשרדים, בחדרי ישיבות ובמסדרונות שאינם מאוישים.
  מניסיוננו בלאומי, מערכת כזו, שהותקנה באחד מבנייני המשרדים בת"א, הניבה חיסכון בחשמל של כ-15%, בהשוואה לקומה מקבילה ללא מערכת בקרה. מערכות בקרה הותקנו עד עתה בכ-50% מסניפי לאומי ובכוונתנו להמשיך ולהתקין מערכות אלה, על מנת שמערכות המיזוג והחשמל ייסגרו כאשר אין בהן צורך.

אני מקווה שארגונים רבים יוכלו למצוא בטור הזה את הדרך הטובה ביותר עבורם להקטנת הוצאות האנרגיה שלהם, ובכך יתרמו תרומה משמעותית לסביבה. אשמח לסייע לכם בכל שאלה וכמובן – שנה טובה!