הוסף למועדפים

כיצד מפרקים שותפות זוגית ופיננסית?

אייל בן חיים
feature photo

"איך אומרים אצלנו? שלא נזדקק להם…" (אמא שלי על המשפחה של אבא שלי, 13.7.74 וכל שבוע מאז).

הטור הבא יעסוק בעוד כמה עצות שכולנו תקווה שלא נזדקק להם. אם אמרנו בטור הקודם שניהול חשבון משותף דורש רגישות ואמון, הרי שאלה בדיוק המרכיבים שחסרים בשלב הראשון של הגירושין. ההתחלה מלווה, בדרך כלל, בהמון אמוציות, דבר המקשה לעיתים לקבל החלטה נכונה לכל הצדדים.

מהי דילמת האסיר?

ב-1950 נוסחה בארה"ב דילמת האסיר. הסיפור הוא פשוט: 2 עבריינים נתפסים על עבירה ומוחזקים בבידוד. אם לא יפצה איש את פיו, הם יואשמו בעבירה קלה וישוחררו שניהם לאחר זמן קצר. אם אחד מהם "יזמר", ישוחרר הוא מיידית וחברו יושם מאחורי סורג ובריח לזמן ארוך. אם שניהם ילשינו – יכנסו שניהם לכלא לתקופה ממושכת. הסתבר כי, ברוב המקרים, יבחרו האסירים להלשין זה על זה ובכך לגרום נזק משותף, שהיה יכול בקלות להימנע.

דילמת האסיר בחיי היום-יום

בטור הקודם נגענו בעקרונות חשובים בניהול חשבונות משותפים. אבל הבעיה מהותית מתעוררת, לאחר שמתקבלת החלטה לפרק את השותפות הזוגית והפיננסית. הפתרון הטוב ביותר, מקביל לדילמת האסיר: אי הלשנה=אמון הדדי. כלומר, ישנה דרך להפוך את פירוק השותפות להליך הרבה יותר פשוט וגם להפוך את החיים לקלים יותר. מה עושים בחמישה צעדים?

א.    מוציאים יחד את כל היתרות בחשבונות המשותפים, כולל משכנתא וההתחייבויות בכרטיסי אשראי.

ב.     מחליטים, יחד, על ההוצאות המוסכמות: משכנתא, ארנונה, גנים וחוגים לילדים וכו'. מבטלים את כל השאר, מחזירים את פנקסי הצ'קים וכרטיסי האשראי.

ג.      פותחים שני חשבונות אישיים לכל אחד מבני הזוג, ולשם כל אחד יעביר את ההוצאות שלא סוכמו: מנוי לחדר כושר או עיתון יומי, חשבון טלפון סלולארי וכו'. גם את המשכורות מעבירים לחשבונות האישיים ומחליטים מי מעביר כמה להוצאות המוסכמות.

ד.     במידה וקיים הון בחשבון – ניירות ערך, פיקדונות וכו', מעבירים אותו לחשבון  נוסף, רביעי (אני יודע, נשמע מתיש, אבל זה מונע אינספור בעיות ומריבות מאוחר יותר. תאמינו לי).

ה.    לאחר החתימה על הסכם הגירושין, מחלקים את ההוצאות מהחשבון המשותף, ואת ההון (אם יש) מחשבון ההון, סוגרים את שני החשבונות המשותפים, ומתחילים בחיים חדשים.

מה לא לעשות?

לצד זה, יש את הפתרון הגרוע. כמו בדילמת האסיר, אם צד אחד נשאר נאמן והשני לא, ייגרם נזק רב לצד הנאמן. פעלות חד צדדיות כמו ביטול כרטיסי האשראי, משיכת כספים בסכומים גדולים כדי "לרוקן" את החשבון, יעילות רק לטווח הקצר ויגרמו נזק רב בטווח הארוך. אם אחד מבני הזוג ייקח אחריות על ההוצאות והחובות, הרי שהוא יינזק בצורה לא מידתית.

ועוד לא הגענו לפתרון הכי גרוע: אם שני הצדדים מחליטים לנקום ולאבד אמון זה בזה, התוצאה תהיה הרסנית: אי תשלום חשבונות בזמן, יצירת חובות פיגורים תוך הטלת אחריות אחד על השני, ואף הגעה להליכים משפטיים, ללא סיבה נראית לעין.

פגשנו זוג שהחזיקו בסכום מכובד מאד בבנק, אבל שניהם סירבו לתת הוראה לפדות חלק ממנו לכיסוי התחייבויות. הסירוב היה לא רציונלי ונבע מרגשי נקמה. התוצאה הייתה אינספור דרישות תשלום ועיקולים שהושתו על החשבון בשל אי תשלום חשבונות. התוצאה הסופית הייתה שכל החובות שולמו על ידיהם, אבל לאחר הוצאות משפטיות, שהיו מיותרות לחלוטין.

אז בחזרה לעצתה של אמי היקרה, אני מאוד מקווה שלא נזדקק לעצות הללו, אך למי שנקלע למצב אני מקווה שתבחרו בדרך הנכונה.

אגב, אשמח לראותכם גם בטוויטאפ של לאומי דיגיטל. אני אהיה שם.

X רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו לפייסבוק, עקבו אחרינו בטוויטר. כדאי גם להצטרף לניוזלטר שלנו ולהירשם להתראות ב-RSS.

מה מעניין את החברים שלך? כדאי לקרוא גם את:

הגיבו בפייסבוק:

17 תגובות עד כה

  • אני אוהבת את הבלוג….
     בנושא הזה, יש לי שאלה שאני לא מוצאת עליה תשובה- אם צירפתי את בן זוגי לאחר החתונה לחשבון הבנק, וכיום החבילה מתפרקת, האם אוכל להוציא אותו מהחשבון?
    אני מציינת כי אין נכסים כלשהם בחשבון…

    • שלום יונית,

      מרגע שהחשבון הפך למשותף, לא ניתן להוציא את בן או בת הזוג שצורפו לחשבון, ללא הסכמתם והסכמת הבנק.

      אם אין נכסים בחשבון ואין התחייבויות, סביר להניח שלא תהיה להם התנגדות לכך.

      בהצלחה!

      אייל.

  • אייל
    בלוג מצויין ומאוד קריא…בהחלט מסובך יותר לפרק מאשר לבנות
    נעביר לחברים

  • שווה עם כן להשקיע את כל האנרגיות בלשמור על חיי הנישואין ולא להגיע לזה.

    אייל- בלוג מצויין. כן ירבו.

  • אייל, פוסט מעשיר ומלמד, שמראה לנו שוב שגם לסיים דברים צריך לדעת.
    לא מאמין שזה אינטואיטיבי להחזיק במצב הביניים עד הגירושין – 4 חשבונות במקביל!!! ולכן עצתך נראית חשובה ביותר. אני מעביר לחברים שנמצאים במצב הזה בתקווה שיסייע להם. שאפו על בחירת הנושא הרגיש.
    ברוח המאורעות החריגים בחיי לקוח, אולי כדאי לגעת באחד מהפוסטים הבאים שלך בטיפים הקשורים למקרים בנקאיים סבוכים נוספים בחיי משפחה – דוגמת מוות (חמסה, חמסה) של אחד מבני זוג, של בן משפחה ערירי (היה לנו מקרה כזה במשפחה ואני זוכר שהוא לווה בהמון טרטורים ובירוקרטיה שאולי היה אפשר לפתור אם היו משנים משהו בסטטוס החשבון עוד בחיי המנוחה) וכד'
    ובנימה אופטימית זו – פורים שמח, אריכות ימים וזוגיות מאושרת לכולם. מקווה שעוד נשארו מקומות בטוויטאפ של לאומי.

  • ליעקב, עדי ורועי,

    תודה על הביקור בבלוג ועל תגובותיכם.

    פורים שמח,

    אייל.

  • "איך אומרים אצלנו? שלא נזדקק להם…" התחלה נהדרת שמאגדת בתוכה את החשיבות העיקרית של הפוסט.
    מאחל לכולם שלא יצטרכו את זה.
    ולאלה שכן, קחו נשימה עמוקה, עזבו אתכם מנקמה, תפרקו ותתחילו דף חדש כמה שיותר מהר…

  • שלא נצטרך, באמת.
    בלוג מצוין. אני לומד ממנו לא מעט.

  • מסתבר שצריך לדעת לא רק עם מי להתחתן אלא גם ממי להתגרש ואיך!
    אין ספק שמעורבות אמוציות ההיגיון הבריא והישר נעלם ואז בעצם מתחילות כל הצרות. "ושלא נדע…"

  • אהבתי מאוד,
    מאוד מדבר אלי לקראת החתונה…
    הזכיר לי משפט יפה של גראוצו מרקס: "נישואין זה מוסד נהדר, אבל מי רוצה לחיות במוסד"

  • אני חושב שזה  must שבנקאים יהיו בעיניין אנו במהלך עבודתינו נתקלים בהרבה מקרים מהסוג שתיארת.
    הניתוח היה מקיף ומלמד… למדתי משהו חדש על דילמת האסיר.

  • עדיף שרק צד אחד יצא לעבוד כך יהיה ברור מי משלם את החשבונות- אחד שיודע! (גואל רצון)

  • בלוג שנון ונחמד.

    אגב, אתה יודע לפתור את הדילמה אם מי (לא) להתחתן?!

  • כלומר המסקנה: להשאר רווק למרות שכולם מלחיצים!!!!

השארת תגובה

  •  
  •  
  •