לפי כחודשיים השקנו את מעבדת החדשנות שלנו – לאומי Labs.  באמצעות לאומי Labs אנו מאפשרים ללקוחותינו להיות מעורבים הרבה יותר בשירותי לאומי דיגיטל – אנו מציעים לכם, כלקוחות, לקחת חלק בתהליכי החשיבה והתכנון של עתיד הבנקאות הדיגיטלית וכן לשתף אותנו בדעתכם על השירותים החדשים שאנו משיקים.

הערוצים שהקמנו בלאומי Labs הם:

1. ערוץ המאפשר להתנסות ראשונים בשירותים החדשים ולאפשר לכם לחוות את דעתכם, לפני ההשקה הרחבה לכלל הציבור.
2. השתתפות בעיצוב עתיד הבנקאות הדיגיטלית של לאומי – לקוחות מוזמנים להציע הצעות לפיתוחים ושירותים דיגיטליים חדשים: כל רעיון שעשוי לשפר את השירות ללקוחות יתקבל בברכה.

פעילות זו מוכרת בשנים האחרונות בשם Crowdsourcing (מיקור המונים? מיקור קהילתי? אם יש למישהו רעיון לשם עברי – אשמח לשמוע). בטור הזה אנסה לפרט קצת יותר על עולם ה- Crowdsourcing ואחשוף חלק מהרעיונות שעלו במסגרת לאומי Labs.

המונח Crowdsourcing הוא חדש יחסית (נולד באמצע העשור הקודם) ומה שעומד בבסיסו הוא: שימוש בידע ובמשאבים של הקהל הרחב לטובת פתרון אתגרים ומשימות. היתרון לארגונים ברור – שימוש בחוכמה בידע של הקהל הרחב, לטובת גיבוש מוצרים, שירותים ורעיונות חדשים. ומה הלקוחות מרוויחים מזה?

• במקרה שלנו – הלקוחות זוכים לקחת חלק בעיצוב השירותים שישרתו אותם בעתיד.
• במקרים נוספים – הלקוחות נהנים מהעשרת מידע, מקבלים המלצות על מוצרים, שירותים ועוד.

כמה דוגמאות לשימוש ב- Crowdsourcing :

למשל, Recaptcha. כולנו נתקלים מדי פעם במנגנון האבטחה המבקש מאתנו להזין מילים המוצגות בצורה מעוותת. מטרת המנגנון היא לוודא שלא מדובר ב"רובוטים" – מנגנונים אוטומטיים אלא באנשים אמיתיים. הנה דוגמא:

מה שפחות ידוע הוא השימוש הנוסף של המנגנון: ללמד למחשבים "לקרוא" ולסייע בתרגום מסמכים לפורמט דיגיטלי. המנגנון הוקם בבסיסו כמיזם אקדמאי של אוניברסיטת קרנגי מלון שבארה"ב. מטרת המיזם הייתה לפתח טכנולוגיה שתסייע לזהות מילים שנסרקו מדפים פיזיים ותוכנות מחשב (OCR) לא הצליחו לזהות, כמו למשל מילים שדהו מספרים ועיתונים ישנים.

האפליקציה מציגה למשתמש שתי מילים – אחת שזוהתה ואחת שלא. המערכת מניחה שאם המשתמש הזין בצורה נכונה את המילה הידועה, אז גם המילה שטרם זוהתה נכונה וכעת היא מפוענחת. השירות נרכש ע"י גוגל בשנת 2009 ומסייע בפרויקטים של הקמת ארכיונים דיגיטליים לספרים ועיתונים. מצורף כאן סרטון מעניין על התחום במידה ותרצו הרחבות:

דוגמא נוספת היא Trendwatching.com. האתר מדווח על טרנדים עולמיים בתחומים שונים – אופנה, מוצרי צריכה, מוסיקה ועוד. כל זאת תוך התבססות על רשת של "סוכנים" מכל העולם. הסוכנים נרשמים באתר Happyspotting.com ומצטרפים לרשת הסוכנים המדווחים על מגמות ברחבי העולם.

כך בעצם ניתן לקבל תמונה מקיפה על מגמות בולטות ברחבי העולם, וזאת ישירות מהקהל עצמו.

דוגמא נוספת וככל הנראה המוכרת ביותר היא ויקיפדיה – האנציקלופדיה החופשית. בוויקיפדיה קיימים מעל ל- 13 מיליון ערכים ב- 263 שפות שונות. כמות העריכות שבוצעו בו עומדת עד מעל 750 מיליון. כל הערכים האלו מנוהלים ללא עורך ראשי אלא ע"י קבוצת בעלי תפקידים (אלפים במספר) בעלי הרשאות שונות. כל משתמש יכול לערוך ערכים ולעדכנם בהתאם, וכח ההמונים מונע בעצם השחתה של הערכים ויוצר מנגנוני איזון הדואגים לתקינות הערכים.

כמובן שיש גם דוגמאות רבות לגופים מסחריים המאפשרים ללקוחות לקחת חלק בתכנון מוצרים וסוגיות עסקיות נוספות. הערך לכל הצדדים ברור לטעמי.

ועתה, כמה נתונים על פעילות ה- Crowdsourcing של לאומי:

לאחר תקופה של יותר מחודשיים, אפשר בהחלט לומר שזהו מהלך מרתק שמספק לנו ערך רב – קיבלנו מעל 200 רעיונות רלוונטיים ומעניינים ומעל אלפיים לקוחות התנסו בשירותים המוצעים במסגרת לאומי Labs.  כמובן גם שלקוחות אלו העבירו משובים חשובים בהם עשינו שימוש. כמות הרעיונות שקיבלנו הפתיעו אותנו, ואף יותר מכך הופתענו מאיכות הרעיונות. בין הרעיונות המעניינים שקיבלנו מלקוחות ואנו שוקדים על בחינה שלהם:

• הפקדת מזומנים בעמדות מידע.
• העברות כספים בין אנשים בסלולר (P2P).
• הזדהות חזקה – חיזוק ההזדהות באינטרנט באמצעים שונים.
• תחרות רעיונות וחדשנות בלאומי באינטרנט.

אני אשמח לקבל מכם רעיונות נוספים וכן לשמוע משובים על השירותים החדשים שבהם התנסיתם.

נתראה בטוויטאפ של לאומי ב-15.3!

רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו לפייסבוק, עקבו אחרינו בטוויטר. כדאי גם להצטרף לניוזלטר שלנו ולהירשם להתראות ב-RSS.