כולם כבר יודעים שמאז השינויים שעשה בנק ישראל, יש איסור לחרוג מהמסגרת שהוקצתה, וכל חיוב שחורג מהמסגרת מוחזר כמעט אוטומטית. לכן, רצוי שלא לחרוג, וכדי להימנע מכך, אני מציג בפניכם כמה טיפים שיעזרו לכל אחד מאיתנו לנהל את תזרים המזומנים שלנו בצורה נכונה.

החלטתי לחזור ולבחון את ניהול העסק הקטן והבינוני, והפעם בראי תקנה 325.  תקנה 325, שנתקלנו בה זה מכבר, קבעה כי אין לאפשר משיכה או חיוב בחשבון בחריגה. התקנה הביאה איתה רוח חדשה, רוח של נגיד אמריקאי ושוק מתוקן – לפיה אם אין לך (ובטח אם לא אושר לך) – אל תמשוך.

על פי התקנה חלה אחריות אישית על הבנק ועל הלקוח. האחריות של הלקוח עוסקת במניעת יצירת החריגה ואחריות הבנק היא המניעה בפועל. הפועל היוצא מכך היא הדרישה להחזרת כל חיוב הגורם לחריגה בחשבון. ראוי ונכון לציין כי במדינות רבות ומתוקנות בעולם קיימות מערכות אוטומטיות, המחזירות כל חיוב שמגיע בחריגה "ללא מגע יד אדם". אצלנו ולאור התרבות שהושרשה שנים, לפיה הבנק מנהל את חשבון הלקוח עבורו, זה כבר שנתיים שאנחנו חיים במצב ביניים בו בכוחו של הבנק למנוע החזרת חיוב שיצר חריגה על ידי העמדת מסגרת חד צדדית ללקוח – ובלבד שהמקרה חריג ואינו חורג ממספר פעמים סבירות בשנה.

מה הקושי במצב הזה? חיוב המופיע בחשבון בתאריך מסוים בוצע למעשה יום קודם, ביום בו מוטב השיק הפקיד אותו בבנק שלו או החברה בעלת ההרשאה לחיוב החשבון הגישה את החיוב. החיוב מגיע לבנק רק יום אחרי כשבפועל מחייב את החשבון בערך יום קודם – ולכן צריך להיות כיסוי למשיכה מיום קודם (הפקדה ביום בו רואים את החיוב בחשבון אינה פותרת את בעיית החריגה יום קודם).

איך נמנעים? ניהול נכון של תזרים מזומנים

1. נהלו יומן, קובץ אקסל, רשימה או כל דבר אחר שבו ריכוז כל השיקים שכתבתם ותאריכי פירעונם.
2. הכניסו לקובץ חיובים קבועים בחשבון – משכנתא, ביטוח, קופ"ח, סלולרי, כבלים וכו'.
3. הוסיפו לקובץ את פירעונות ההלוואות בחשבונכם.

עכשיו יש לכם קובץ מלא עם תזרים ההוצאות שלכם. לצד תזרים ההוצאות רשמו את ההכנסות בתאריכים הנכונים – הכנסות קבועות, כרטיסי אשראי, תאריכי שיקים קבועים מלקוחות ועוד. עכשיו אפשר ממש לראות יום ביומו – האם המינוס בבנק יגדל או יקטן. בשלב האחרון רשמו את היתרה האחרונה בבנק בראש העמוד וסיכמו בסוף כל יום מה תהיה היתרה לאחר כניסת ויציאת הכספים הידועים והבטוחים.

והנה עוד כמה טיפים:

• נסו לבדוק מידי יום או מעת לעת איזה שיקים לא נפרעו בתאריך פירעונם והכינו עצמכם למצב שיפרעו כל יום.
• השאירו לעצמכם תמיד רצועת בטחון סבירה מקצה המסגרת למצב של "הפתעות".
• אל תניחו הכנסות לא בטוחות – הן תמיד ישרתו הוצאות שלא צפיתם.
• אם יש לכם יום של הכנסה גדולה חד פעמית (לדוגמא, זיכוי מכרטיסי אשראי) נסו לרכז הוצאות ליום שאחרי – ובכלל תמיד טוב שיש יום או יומיים בחודש עליהם אתם רושמים את כל השיקים – אז כל שנישאר לכם לבדוק זה ביום שלפני שישנה מסגרת מספקת לכל השיקים.
• בכל מקרה אל תפזרו שיקים ללא מעקב, לכל תאריך אפשרי, וללא כל מחשבה – דבר שלצערי לא מעט עסקים עושים יומיום ושעה שעה.
• זכרו שסביר שמידי פעם יפתיע אתכם שיק או חיוב כזה או אחר. עם רצועת בטחון נכונה הדבר יחלוף ללא בעיות – בהעדרה הבנק יוכל להיחלץ לעזרתכם, אך הבנק לא יוכל לעשות זאת כאשר המעידה היא אירוע יומיומי או כזה הקורה אחת לכמה ימים בצורה קבועה.

בסופו של יום, ניהול עסק קטן היא משימה קשה ומורכבת גם ללא שינוי התרבות הפיננסית בישראל. יחד עם זאת, ההנחה כי לקוח ירשום שיקים, יחייב את חשבונו ויפעל בחשבון גם כאשר מסגרת האשראי אינה מספיקה מתוך הנחה כי הבנק כבר "ידאג" לו אינה שאלה של שרות – על אף שמרבית מהלקוחות לוקחים את אכיפת התקנה ע"י הבנקים דווקא לטיעון זה.  זו אינה שאלה של שרות, אלא דווקא שאלה של תרבות ושאלה של אחריות אישית וניהול חשבון – לא ייתכן כי לקוח כותב 25 שיקים לספקיו ליום מסוים – וכלל לא מתעניין יום קודם כי המסגרת בחשבון מספקת, מתוך הנחה כי הבנק "ידאג" לו.

שנתיים אחרי תחילת יישום התקנה, ומדי יום עשרות לקוחות בסניף אחד "זוכים" שוב ושוב לשיחת השרות והאזהרה, המודיעה להם כי בפעם הבאה החיוב יוחזר ללא הודעה – ושוב ושוב ושוב… וכשיום ההחזרה מגיע – או אז הם טוענים כי "השירות לא טוב", "הבנק לא דואג ללקוחות", "הבנק יכול ולא רוצה" ועוד כהנה וכהנה טיעונים.

דווקא ממקום של שרות, דאגה לכם העסקים הקטנים והבינוניים, שאתם לחם חיינו, אני קורא לכם – קחו אחריות, נהלו תזרים מזומנים, צפו את החיוב הבא ודאגו כי יהיה בעבורו כיסוי בחשבון. זכרו – הקו הדק בין שרות טוב לעבירה על החוק ותקנה 325 נתקל לא פעם בחוסר סבלנות של הבנק ובהחזרות חיובים שאינם נוחים לנו ולכם, אך הן כורח המציאות והתקנה.

אשמח לעזור לכם בשאלות,

רן.