כיצד לא תחרגו ממסגרת האשראי שלכם?
כולם כבר יודעים שמאז השינויים שעשה בנק ישראל, יש איסור לחרוג מהמסגרת שהוקצתה, וכל חיוב שחורג מהמסגרת מוחזר כמעט אוטומטית. לכן, רצוי שלא לחרוג, וכדי להימנע מכך, אני מציג בפניכם כמה טיפים שיעזרו לכל אחד מאיתנו לנהל את תזרים המזומנים שלנו בצורה נכונה.
החלטתי לחזור ולבחון את ניהול העסק הקטן והבינוני, והפעם בראי תקנה 325. תקנה 325, שנתקלנו בה זה מכבר, קבעה כי אין לאפשר משיכה או חיוב בחשבון בחריגה. התקנה הביאה איתה רוח חדשה, רוח של נגיד אמריקאי ושוק מתוקן – לפיה אם אין לך (ובטח אם לא אושר לך) – אל תמשוך.
על פי התקנה חלה אחריות אישית על הבנק ועל הלקוח. האחריות של הלקוח עוסקת במניעת יצירת החריגה ואחריות הבנק היא המניעה בפועל. הפועל היוצא מכך היא הדרישה להחזרת כל חיוב הגורם לחריגה בחשבון. ראוי ונכון לציין כי במדינות רבות ומתוקנות בעולם קיימות מערכות אוטומטיות, המחזירות כל חיוב שמגיע בחריגה "ללא מגע יד אדם". אצלנו ולאור התרבות שהושרשה שנים, לפיה הבנק מנהל את חשבון הלקוח עבורו, זה כבר שנתיים שאנחנו חיים במצב ביניים בו בכוחו של הבנק למנוע החזרת חיוב שיצר חריגה על ידי העמדת מסגרת חד צדדית ללקוח – ובלבד שהמקרה חריג ואינו חורג ממספר פעמים סבירות בשנה.
מה הקושי במצב הזה? חיוב המופיע בחשבון בתאריך מסוים בוצע למעשה יום קודם, ביום בו מוטב השיק הפקיד אותו בבנק שלו או החברה בעלת ההרשאה לחיוב החשבון הגישה את החיוב. החיוב מגיע לבנק רק יום אחרי כשבפועל מחייב את החשבון בערך יום קודם – ולכן צריך להיות כיסוי למשיכה מיום קודם (הפקדה ביום בו רואים את החיוב בחשבון אינה פותרת את בעיית החריגה יום קודם).
איך נמנעים? ניהול נכון של תזרים מזומנים
- נהלו יומן, קובץ אקסל, רשימה או כל דבר אחר שבו ריכוז כל השיקים שכתבתם ותאריכי פירעונם.
- הכניסו לקובץ חיובים קבועים בחשבון – משכנתא, ביטוח, קופ"ח, סלולרי, כבלים וכו'.
- הוסיפו לקובץ את פירעונות ההלוואות בחשבונכם.
עכשיו יש לכם קובץ מלא עם תזרים ההוצאות שלכם. לצד תזרים ההוצאות רשמו את ההכנסות בתאריכים הנכונים – הכנסות קבועות, כרטיסי אשראי, תאריכי שיקים קבועים מלקוחות ועוד. עכשיו אפשר ממש לראות יום ביומו – האם המינוס בבנק יגדל או יקטן. בשלב האחרון רשמו את היתרה האחרונה בבנק בראש העמוד וסיכמו בסוף כל יום מה תהיה היתרה לאחר כניסת ויציאת הכספים הידועים והבטוחים.
והנה עוד כמה טיפים:
- נסו לבדוק מידי יום או מעת לעת איזה שיקים לא נפרעו בתאריך פירעונם והכינו עצמכם למצב שיפרעו כל יום.
- השאירו לעצמכם תמיד רצועת בטחון סבירה מקצה המסגרת למצב של "הפתעות".
- אל תניחו הכנסות לא בטוחות – הן תמיד ישרתו הוצאות שלא צפיתם.
- אם יש לכם יום של הכנסה גדולה חד פעמית (לדוגמא, זיכוי מכרטיסי אשראי) נסו לרכז הוצאות ליום שאחרי – ובכלל תמיד טוב שיש יום או יומיים בחודש עליהם אתם רושמים את כל השיקים – אז כל שנישאר לכם לבדוק זה ביום שלפני שישנה מסגרת מספקת לכל השיקים.
- בכל מקרה אל תפזרו שיקים ללא מעקב, לכל תאריך אפשרי, וללא כל מחשבה – דבר שלצערי לא מעט עסקים עושים יומיום ושעה שעה.
- זכרו שסביר שמידי פעם יפתיע אתכם שיק או חיוב כזה או אחר. עם רצועת בטחון נכונה הדבר יחלוף ללא בעיות – בהעדרה הבנק יוכל להיחלץ לעזרתכם, אך הבנק לא יוכל לעשות זאת כאשר המעידה היא אירוע יומיומי או כזה הקורה אחת לכמה ימים בצורה קבועה.
בסופו של יום, ניהול עסק קטן היא משימה קשה ומורכבת גם ללא שינוי התרבות הפיננסית בישראל. יחד עם זאת, ההנחה כי לקוח ירשום שיקים, יחייב את חשבונו ויפעל בחשבון גם כאשר מסגרת האשראי אינה מספיקה מתוך הנחה כי הבנק כבר "ידאג" לו אינה שאלה של שרות – על אף שמרבית מהלקוחות לוקחים את אכיפת התקנה ע"י הבנקים דווקא לטיעון זה. זו אינה שאלה של שרות, אלא דווקא שאלה של תרבות ושאלה של אחריות אישית וניהול חשבון – לא ייתכן כי לקוח כותב 25 שיקים לספקיו ליום מסוים – וכלל לא מתעניין יום קודם כי המסגרת בחשבון מספקת, מתוך הנחה כי הבנק "ידאג" לו.
שנתיים אחרי תחילת יישום התקנה, ומדי יום עשרות לקוחות בסניף אחד "זוכים" שוב ושוב לשיחת השרות והאזהרה, המודיעה להם כי בפעם הבאה החיוב יוחזר ללא הודעה – ושוב ושוב ושוב… וכשיום ההחזרה מגיע – או אז הם טוענים כי "השירות לא טוב", "הבנק לא דואג ללקוחות", "הבנק יכול ולא רוצה" ועוד כהנה וכהנה טיעונים.
דווקא ממקום של שרות, דאגה לכם העסקים הקטנים והבינוניים, שאתם לחם חיינו, אני קורא לכם – קחו אחריות, נהלו תזרים מזומנים, צפו את החיוב הבא ודאגו כי יהיה בעבורו כיסוי בחשבון. זכרו – הקו הדק בין שרות טוב לעבירה על החוק ותקנה 325 נתקל לא פעם בחוסר סבלנות של הבנק ובהחזרות חיובים שאינם נוחים לנו ולכם, אך הן כורח המציאות והתקנה.
אשמח לעזור לכם בשאלות,
רן.
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו לפייסבוק, עקבו אחרינו בטוויטר. כדאי גם להצטרף לניוזלטר שלנו ולהירשם להתראות ב-RSS.






17 תגובות עד כה
מאת ישראל
18/03/2010
אחת הבעיות שאינן מוצגות פה היא הדרישה מצד אחד לעמוד במסגרת אשראי – דבר המקובל עליי מאוד.
אבל הבעיה העיקרית היא אינה אנחנו, העסקים הקטנים, אלא העסקים הגדולים ומדינת ישראל, המעכבים לנו את התשלומים ואינם מאפשרים לנו לעמוד במסגרת. בעזרת תרוצים מתרוצים שונים.
לדוגמה, עבודה שלי שנעשתה לבנק לאומי לפני שנתיים, אעפ שבחוזה היה כתוב שוטף + 60, התשלום בפועל היה שוטף+150, על הצק היה רשום התאריך הנכון, הוא רק ניתן באיחור רב מאוד.
כמובן שאין לכם שום אינטרס לעזר לנו, כי אתם מרוויחים מכל דבר שעובר בחשבון פעמיים.
פעם שהוא נכנס ופעם שהוא יוצא. ואם זה גורם לחריגה, אז מרווחים גם על החריגה.
מה שצריך לקרות הוא שהעסקים הגדולים ילמדו לשלם בזמן ואם לא, שיקנסו ובמאות אלפי שקלים, כך העסקים הקטנים לא יחרגו ממסגרות האשראי שלהם.
מאת מערכת הבלוג
18/03/2010
ישראל שלום,
נודה לך אם תעביר למייל פרטים יותר מפורטים, כדי שנוכל לבדוק. לאומי מקפיד לשלם לספקיו בזמן, ואף מוקדם יותר. על כן, נשמח לקבל פירוט של תלונתך.
מאת ארתור
20/01/2010
אין דבר כזה שאפשר לחרוג מהממסגרת אשראי אם יש יותר מדיי חיובים בחשבון כוונה{הוראת קבע} אתה תמיד תחרוג אם תחשב הוצאות שיש לך בויזה+הוצאות לשכירות+חשמל ומים אז איך לא תחרוג למשל עוד משהוא אם יש לי חשבון מוגבל אני יכול לקבל מסגרת של מינוס לפחות 500 שקל
מאת מנחם פרין
20/01/2010
כך אני מנהל את החשבון אבל בעסקים שההכנסות לא "צפויות" יש עדיין בעיתיות לא תמיד מצליחים להשיג את החשבון שכחת להזכיר את הוצאות הריבית
מאת רן גבריאל
21/01/2010
היי מנחם.
ראשית אתה לגמרי צודק – לא התייחסתי להוצאות הריבית ויש לקחת אותן בחשבון, כמו גם את עלויות ניהול החשבון בשוטפות.
כל אלה הן חלק מההוצאות השוטפות שצריכות להכנס לאותו דוח תזרים שמכין עבור עצמו כל לקוח/ עסק.
מאת avi
20/01/2010
שלום לכולם בעידן של היום הבנקים מתעשרים על חשבוננו מה גם שהם נהנים מהחוק הקיים כל החזרת צ'ק 55 ש"ח הם א אפילו לא מודיעים כך שאפילו אם הכנסת את רגלך לדלת שלהם הם גובים תשלום תחיו במציאות ותתעוררו כולם חיים כאן במדינה של נוכלים ארץ אוכלי יושבייה
מאת אור העמק
19/01/2010
רן תודה רבה עיצה טובה ש תאמין לי כל אחד שחוזר לו שיק זה הבעיה רק כסף ושאין מזומנים מה לעשות רק להתחנן לבנק
מאת מרב אליהו
19/01/2010
רן שלום רב,
אני שכירה ובעלי עצמאי. המשכורת שלי קבועה אך של בעלי ממש לא.
החשבונות של הבית ושל העסק מופרדים.
אני משתדלת לנהל את החשבון של הבית בצורה שהצגת, ולמרות זאת ישנם פעמים שאינני מצליחה בכך, כמו החודש למשל, הבנק החזיר לי חיובים מכיוון שחרגתי מהמסגרת שהוקצתה לי.
אני מנהלת טבלה באקסל בה אני רושמת את כל ההכנסות וההוצאות שלנו, וכמו שכתבת אני משתדלת שההוצאות יהיו בתאריך של המשכורת. אך הבעיה שבגלל שלבעלי אין הכנסה קבועה אני צריכה להסתמך בעיקר על המשכורת שלי וזה קשה, אני לא מבינה למה הבנק לא יכול להגדיל לי למשל את המסגרת ולעשות אותה בגובה המשכורת, יש לי מסגרת של 4500 ש"ח ומשכורת של 6100 ש"ח. האם אתה יכול להגיד לי במה תלוי גובה המסגרת?
אשמח לקבל טיפים נוספים שיעזרו לי לצאת מה"ברוך" הזה שנקרא "מינוס"…
בתודה מראש
מרב אליהו
מאת רן גבריאל
21/01/2010
מירב שלום, .
המצוקה שאת מציגה מוכרת לי אומר אפילו ברמה האישית של ניהול משק בית בו חלק מההכנסה אינו מדוייק וצפוי מראש.
במצב זה נכון יהיה לנהל את מרבית משק הבית על בסיס מזומן, לצערי זה גורר טרחה, אבל נכון יהיה לא לבצע הוראות קבע מהחשבון אלא לקבל שוברים ולשלם בהתאם להכנסה.
כמו כן להימנע עד כמה שניתן מלתת שיקים – ושוב עם כל הקושי לעבוד על בסיס מזומן ועל סמך היתרה בבנק.
בנוגע לקביעת המסגרת – ישנם שיקולים רבים.העיקרי הוא באמת יכולת הסילוק (המשכורת), אבל חשוב לזכור כי הבנק אינו מסתכל על המסגרת בלבד אלא על כל החבות של הלקוח בבנק (הלוואות, מסגרות בכרטיסי אשראי ועוד) ובוחן את יכולת הסילוק מול כל מרכיבי האשראי.
מאת רועי
19/01/2010
שלום רן,
זה נשמע כל כך פשוט שלא ברור למה לא עשינו את זה קודם…
תודה
מאת ניב
19/01/2010
כל כך נכון, בתרבות שבה הורגלנו שנים שאנחנו לא עוקבים אחר החשבון שלנו ופתאום צצה תקנה כזאת לא קל לנהל חשבון,יחד עם זאת הבנק מעמיד לרשותנו אמצעי מעקב רבים ובמיחוד בנק לאומי:
אתר אינטרנט הטוב ביותר במערכת הבנקאית -מניסיון של צפייה באתרים אחרים.
שרות הודעות שמתריעות על החשבון.
וכמובן שרות בנקאות טלפוני שזמין 24 שעות ביממה.
אז כל מה שנותר לנו זה רק לעקוב אחרי החשבון , כי בעצם היום האחריות היא שלנו בלבד.
מאת צחי
19/01/2010
זה בעיה לא פשוטה זה גוזל לך את מרבית הזמן באם תעמוד במסגרת או לא ואת הצורך לדואג לכסף כדי שמשהו לא יחזור,מתיש מתיש.
מאת אבי
19/01/2010
פוסט מצוין.
מאת רויטל
19/01/2010
כל כך נכון גם לניהול התקציב המשפחתי ועדיין נתקלים בכל כך הרבה אנשים שאין להם מושג מה הולך להם בבנק.
מאת משתמש אנונימי (לא מזוהה)
19/01/2010
רן התותח
מאת גבי ברונשטיין
19/01/2010
שלום רן
יופי של עצות לניהול נכון של החשבון,
אין ספק כי מי שיפעל לפי הנחיותך
חשבונו יתנהל בצורה חיובית ותקינה יותר.
מאת רן גבריאל
21/01/2010
גבי, אנונימי, רויטל ואבי,
תודה רבה על הברכות והפירגון. מחמם את הלב שיש מי שקורא ונהנה. אני מבטיח להמשיך ולעניין גם בטור הבא.