השבוע ישבו אצלי שני שותפים בחברה והתלבטו בקול רם מה עדיף: לקחת הלוואה ולקנות רכב יד שניה במחיר לא טוב במיוחד (פריים + כמה אחוזים), או לקנות רכב חדש שערכו יורד מיד לאחר שהוא עולה על הכביש, אבל ההלוואה עבורו במחיר מצוין (פריים + כמה  שברי אחוזים).

השיחה התנהלה בערך כך:

שותף א': יד שנייה עדיף. בוחרים אוטו טוב, כזה ששומר על מחירו במחירון ולא מפסידים עליו ברגע שהוא עוזב את הסוכנות. על ג'יפ שנת 2008 לא תתני לי הלוואה לרכישה?

והתשובה שלי: מה שאתה אומר זה נכון, אבל קח בחשבון שאחוזי המימון של רכב כזה הם נמוכים יותר. הבנק מוכן לממן עד כ-50% על רכב יד שנייה, ורק משנתון מסוים ומעלה. רכב בן ארבע שנים ומעלה לא נממן בכלל, גם אם הוא נוסע מצוין והמחיר שלו מתאים לך בול. המשמעות – תצטרך יותר כסף משלך להשקיע כאן.

שותף א': אבל מראש המחיר שלו יותר נמוך, כך שבסה"כ זה מתקזז. מה גובה הלוואה כזו?

תשובתי: תלוי במי שמבקש את ההלוואה ובמאפיינים שלו. כך או כך, זה בוודאי יקר יותר מהלוואה מסובסדת מטעם היבואנים.

שותף א': מה זו הלוואה של היבואנים?

אני: רוב יבואני הרכב חוברים לבנק כזה או אחר, או יותר מאחד, ועושים איתו או איתם עסקה: הבנק מאפשר ללקוחות שלהם לקנות את הרכב בהלוואה ובכך מגדיל את המכירות, והיבואן משלם חלק מעלות הריבית בעצמו. אם אתה לא לקוח שלהם מראש, אז צריך לפתוח שם חשבון שישמש לצורך מתן ההלוואה והרכב ישועבד כבטוחה להלוואה. המחיר המקובל היום בשוק הוא פריים+0.5, אבל יש דגמים שמוצעים בהלוואה ללא ריבית והצמדה והיבואן בוחר למי לתת הנחה כזו.

פה נכנס לשיחה שותף ב', שאמר: אתה רואה? בוא נחשב רגע – רכב ממוצע חדש עולה 120 אלף ש"ח, נגיד 80% מימון כמו שמקובל. אני צריך לשלם מכיסי כ-24 אלף ש"ח. נניח שאותו רכב היה מיד שנייה. הייתי משלם עליו 75-80 אלף ש"ח ועוד הייתי צריך להביא כ- 40 אלף ש"ח מהבית.

אתה אומר ירידת ערך. בוא נחשב לפי 15% בשנה הראשונה – הערך ירד בכ-18 אלף ש"ח. אם תקבל הלוואה ל-60 תשלומים בריבית של פריים+0.5 (כיום = 3.5%), תשלם עליה עוד 4.2 אלף ש"ח ובסה"כ יעלה לך בסוף השנה הראשונה 22.2 אלף ש"ח.

לעומת זאת, לרכב יד שניה המחיר הממוצע להלוואה הוא פריים+5 ועל הרכב הישן תשלם בשנה הראשונה 6.4 אלף ש"ח. נוסיף את ההון העצמי שצריך להביא בכל אחת מהדרכים ורכב חדש יעלה לנו בשנה ראשונה 46 אלף ש"ח ובשנה שניה 4.2 אלף ש"ח. רכב יד שניה יעלה בשנה ראשונה גם 46.4, ובשנה שניה 6.4, והכי חשוב – אתה נוסע באוטו חדש!

אני: טוב, הטיעון האחרון הוא טיעון מנצח. אבל החישובים שלך מבוססים על הנחות שכל אחד צריך לבדוק אותם לפי מאפייניו. דע לך שמימון לרכבים יד שניה אפשר להשיג לא רק בבנק אלא גם בחברות כרטיסי האשראי. בעצם, סוכנויות למכוניות יד שניה ומגרשי טרייד אין אפילו מעדיפים לעבוד עם כרטיסי אשראי, כי ברוב המקרים עסקה כזו נגמרת יותר מהר ולא צריך ללכת לשעבד את הרכב.

שותף א': ומשלמים את זה בתשלומים, נכון? לא חייבים במזומן.

אני: משלמים איך שרוצים, אבל כדאי לבדוק שאח"כ נשארת עוד איזושהי יתרה במסגרת הכרטיס, כי לא ניתן יהיה לעשות בו קניות נוספות אם המסגרת כולה מוצתה.

שותף ב': ומה עם ליסינג? גם במקרה כזה משלמים בתשלומים ומקבלים רכב חדש.

אני: תלוי אם הליסינג הוא מימוני – כלומר רק ההלוואה ואז פשוט משווים את המחיר של הליסינג למחיר של הלוואה בבנק ובוחרים מה שעדיף. ליסינג זו הוצאה מוכרת ולאנשי עסקים, בעיקר אלה שעושים נסיעות רבות, זה עשוי להשתלם. אם הליסינג הוא תפעולי, זה יותר מסובך להשוות. ליסינג תפעולי גם חוסך לך זמן של טסט ומוסכים, אבל זה מתומחר מראש בעסקה. ועם זאת, הנוחות של סידור כזה היא רבה.

ישבנו ודיברנו לא מעט, אבל לא הגענו להחלטה סופית. אחרי שהם הלכו חשבתי לעצמי שאמנם העלנו כאן המון טיעונים רציונאליים, אבל רכישת רכב היא קודם כל דבר אמוציונאלי, והרבה פעמים זה מה שיקבע.

אשמח לענות לשאלותיכם. והכי חשוב – סעו בזהירות.

רונה.