עולם המדיה החברתית מספק לנו לעיתים צורך זה, בין אם באמצעות ציוץ על מקור ידע נפלא, בין אם סטאטוס בפייסבוק על חוויה ממנה ניתן ללמוד על התנהלות נכונה, או טור בבלוג  כזה או אחר שאליו מצטרפות עוד הרבה תגובות והתייחסויות שהן מקור ידע בפני עצמו.

הבלוגרים של לאומי בלוג כותבים כל אחד בתחום עניינו ומקצועו. מדי שבוע מתפרסמים טורים שונים הנוגעים בנושא כזה או אחר, מרחיבים אודותיו ומעניקים לגולש מידע רב-ערך.

לראשונה בבלוג החלטנו ליצור טור שכולו עצות מועילות שיהווה שלם הגדול מסך חלקיו: טור שלא מתמקד בנושא ספציפי אלא כל מהותו הוא מתן עצות שימושיות, שתוכלו לקחת איתכם לחיי היום-יום וליישם בקלות ובפשטות. העצות ניתנות על ידי כותבי הבלוג השונים, כל אחד תרם את העצה הטובה ביותר מניסיונו המקצועי ואת הדגש הנכון ביותר לנקודת הזמן הנוכחית.

אני שמחה לשתף אתכם בטור הראשון בלאומי בלוג שכולו עצות טובות, להתנהלות נכונה ונבונה בתחומים מגוונים:

אייל בן חיים:

כולם רוצים לחסוך בעמלות העו"ש. אז הנה שלושה דברים שכדאי לעשות כדי לשלם פחות:

1. פעולות בכרטיס אשראי - פעולות אלה מחייבות פעם אחת בחודש את החשבון, בניגוד לאמצעי התשלום האחרים (מזומן, שיקים, פעולת העברה וכו'), ללא קשר לכמות העסקאות שביצעתם. אם אין לכם בקנייה הנחה על תשלום במזומן, כרטיס אשראי הוא הפתרון הזול ביותר.
2. פעולות בערוץ ישיר – באופן מפתיע יש לקוחות המחוברים לחשבון הבנק באינטרנט, אך רק צופים במידע ונמנעים מלבצע פעולות. הפער בין עלות ביצוע פעולה בערוץ ישיר לבין ביצוע פעולה בערוץ פקיד הוא עשרות אחוזים. פעלו בערוץ ישיר על מנת לחסוך בעלויות, בנוסף לזמינות ולנוחות בערוצים אלו.
3. הרשאות לחיוב חשבון, או הוראות קבע לתשלום – גם במקרה זה הפער בין התשלום בדלפק לבין חיוב החשבון יכול להגיע לעשרות אחוזים. טיפ זה נכון גם בהתחייבות קצרות טווח (דירה שכורה למשל ). הכי משתלם לשלם בהרשאות.

רן גבריאל:

שכרתי דירה – שיק בנקאי או ערבות?

כאשר באים לשכור דירה, בעל הנכס מבקש לא פעם לקבל שיק בנקאי או ערבות בגובה שכירות חודשית או דו חודשית, כדי להבטיח תשלום שוטף ושמירה על הנכס. היתרון בשיק בנקאי הוא שמרגע שהוצאת מהחשבון ונתת למשכיר, יש לך ראש שקט. יחד עם זאת בתום השכירות, אם לא תקבלו חזרה ותפקידו בבנק, הכסף יצא מחשבונך ולעולם לא יחזור לשם.

שיקול נוסף שיש לקחת בחשבון הוא שבמקרה של משיכת שיק בנקאי על חשבון מסגרת האשראי, יש לשלם ריבית על ניצול המסגרת. בערבות בנקאית אמנם לא יצא כסף מהחשבון, אבל הערבות נרשמת בספרי הבנק כחלק מחובותיך ואתה נאלץ לשלם עליה מדי שנה עמלת עריכת מסמכים וגם ריבית על הערבות, לצד ריבית שתוכל לקבל על השקעת הכסף שלא הוצאת לצורך הנפקת השיק הבנקאי.

במקרה של לקוח פרטי, אם סכום הערבות הוא מתחת ל- 50,000 ₪, אין עמלת עריכת מסמכים ובכך הופכת הערבות לזולה עוד יותר.

לאור כל זאת, ולצד הסיכון שתשכחו מהשיק ביום סיום השכירות ואז לעולם לא תראו את הכסף בחזרה – הייתי מציע לשקול בחיוב את אופציית הערבות.

תומר קדמי:

לבחור תמהיל הלוואה למשכנתא זאת לא משימה קלה ופשוטה. ישנם מספר רב של מסלולים ולכל אחד מהם יש את הניואנסים הקטנים שלו ואת ההצמדות שנלוות אליו.

העצה שלי היא שלפחות מסלול אחד מתמהיל ההלוואה שלכם יהיה ניתן למחזור בעתיד הרחוק ללא עמלת היוון (שלפעמים מגיעה לעשרות אלפי שקלים).

במרוצת השנים ייתכנו שינויים במצבכם הפיננסי, לטובה או לרעה (נקווה שלטובה כמובן). ברגע שתרצו לשנות את הסכם ההלוואה מול הבנק ולבחור במסלולים אחרים (וזה נקרא מחזור משכנתא), אתם מאוד תשמחו לדעת שלפחות אחד מהמסלולים אינו טומן בחובו קנסות ועמלות.

איציק אליאסי:

בחרתי להתייחס למועד פתיחת חשבון הבנק הראשון.

אחת הדילמות המרכזיות להורים לילדים מתבגרים היא "מתי לשחרר את החבל" ולתת לילד לנהל את ענייניו הכספיים בעצמו ולהיות מודע לכל החובות והזכויות הנלוות לאחזקה ולניהול של חשבון הבנק.

העצה שלי: כשתרגישו שהילד שלכם שואל שאלות על כסף ועל בנקים, כשהוא מנסה לעבוד בעבודות מזדמנות וכבר משריין לו עבודה קבועה לימי החופש הגדול, כשהוא מנסה לחסוך כסף בשביל שיעורי הנהיגה ומבקש העלאה בדמי הכיס, כנראה שהגיע הזמן להעניק לו תחושת ביטחון ואחריות כלכלית.

החינוך הפיננסי של ילדנו מתחיל בכך שנוותר קצת על השליטה המלאה שלנו. למי שקצת חושש אפשר להתחיל עם פתיחת חשבון, כרטיס כספומט למשיכת כספים בתקרה מוגבלת ולא כרטיס אשראי לביצוע עסקאות בבתי עסק, ועם הזמן להגדיל את אפשרויות פעולה בשירותי הבנקאות הדיגיטלית: פנקסי שיקים ולהמיר את הכספומט כרטיס אשראי. אני מאמין כי חינוך ויד מכוונת יובילו לרמת מודעות וידע אצל ילדיכם. שיהיה בהצלחה!

רונה אזוב:

"הכר את עצמך" זה הטיפ הכי שימושי שלי.

כל משק בית צריך וכדאי שיכיר את מבנה ההוצאות שלו ויוכל לדרג אותם ולהבדיל בין הכרחי לבין חביב, אך ניתן לוויתור. ההפרש בין ההוצאות להכנסות נקרא הכנסה פנויה ושם טמון העתיד – הכנסה פנויה לחסכון כדי להשיג בעתיד משהו, או הכנסה פנויה שתשרת הלוואה על מנת להשיג עכשיו משהו ולשלם עליו בעתיד.

אם המספר הזה יוצא שלילי, כלומר יש יותר הוצאות מהכנסות – חייב לבוא שינוי. ככה התחיל משבר הסאב-פריים בארה"ב וככה מתחילות צרות כמו הגבלה, תביעה משפטית וכו'.

אני מאמינה כי כל אדם צריך לחיות לפי היכולות שלו. את ההיכרות עושים דרך דפי החשבון, ספחים של שיקים, דפי פרוט הוצאות בכרטיסים – עושים רשימה מסודרת של סוגי ההוצאות (מופיע גם באתר הבנק) ורושמים את הסכום ליד. מפעם לפעם מרעננים את הרשימה והסכומים ויוצאים לדרך טובה.

קרן טאירי:

הטיפ שלי, מניסיוני האישי בניהול חשבון העובר ושב המשפחתי, לא נוגע למדיה חברתית בהכרח, אך יש בו אלמנט חברתי עתידי עבור הילדים שלנו.

אחת הדילמות הכלכליות איתה אנו מתמודדים היא השאלה האם לחסוך בהוראת קבע לפיקדון או חסכון, בזמן שבחשבון העובר ושב יש לנו יתרת חובה (בגבולות מסגרת האשראי המאושרת).

מצד אחד, הריבית על יתרת החובה גבוהה מהריבית שאנו מקבלים על השקעה בחיסכון, אך ישנו אלמנט רגשי/פסיכולוגי ברצון לחסוך עבור ילדינו לצורך לימודים, טיול לחו"ל, רישיון נהיגה וכו'.

על כן הדרך שאני אימצתי עבור ילדיי הוא חסכון הכספים מביטוח לאומי. זה כסף שקיבלתי עבורם, מדובר בעשרות שקלים שבחשבון העובר ושב האישי שלי לא ישפיעו לכאן או לכאן, אך במרוצת השנים יצטברו לסכום נאה לאחד מהשימושים שהזכרתי קודם.

לחסכון בהוראת קבע יש מספר מועדים אפשריים לחיוב מהחשבון ולכן כדאי לבחור במועד שקרוב ביותר למועד קבלת הכספים מביטוח לאומי (20 או 21 לחודש).

אני מאמינה בחיסכון הסכום כולו לכל ילד, ואם יש באפשרותנו להגדיל לסכום קבוע שנוכל לעמוד להתמיד בו. ילדים זה שמחה וצריך להשקיע עבור עתידם, בהצלחה.

*

לסיכום, העבודה על הטור הזה בשיתוף הכותבים האחרים בבלוג לימדה אותי כמה דברים חדשים. אני מקווה שגם אתם תמצאו שימוש בעצות או לפחות בחלקן. כמובן שאתם מוזמנים לשאול, להתייחס, להגיב לכל אחת מהעצות או לטור בכללותו וכל אחד מהכותבים ישמח להתייחס לתגובתכם.

ולא פחות חשוב – אתם מוזמנים להוסיף עצה אישית משלכם ולהרחיב את סל העצות לטובת התנהלות נכונה ונבונה של כולנו.